ב"ספר המידות" לרבי נחמן מברסלב מצויות סגולות ועצות שונות למציאת הזיווג. במאמר הנוכחי נתייחס לסגולות אלה, ובאורח מיוחד לאחת הסגולות הקשורות לפרשת נשא; אמירת פרשת קרבנות הנשיאים.
הערך "חיתון" כולל אחד עשר סימנים, וארבעה מתוכם הם סגולות ועצות למציאת הזיווג, וכן בערך "אלמן" מופיעה סגולה נוספת. הסגולה הראשונה לזיווג בערך "חיתון" קשורה לשירת הים: "מי שקשה לו למצוא זווגו יאמר בכוונה שירת הים" (אות א). סגולה נוספת קשורה לברכת הלבנה: "קידוש לבנה סגולה שימצא אדם את זווגו וסי'[מן] לדבר לבנה בתולה נשאת ליום הרביעי" (אות ב). בהמשך מוזכרת אמירת פרשת קרבנות הנשיאים (במדבר, פרק ז): "מי שקשה לו למצוא זווגו ירגיל את עצמו לקרות בקרבנות הנשיאים" (אות ו). הסגולה הרביעית אינה קשורה לאמירה ספציפית והיא בעלת אופי כללי ולפיה: "ע"י התפילה יכול לשנות זווגו הנכרז בשמים" (אות ט). הסגולה המכוונת לאלמן היא קריאת פרשת תורת האשם שבספר ויקרא (ז, א-י): "מי שמתה אשתו יאמר בכל יום פרשת אשם עד שישא אשה אחרת" (אלמן, אות א). לפנינו חמש סגולות הקשורות לעולמה של התפילה, ומצויה בהן הועדה של תפילות ומקראות לתכלית של מציאת הזיווג.
קיימות הידרשויות נוספות של רבי נחמן לנושא מציאת הזיווג במקומות אחדים ב"ליקוטי מוהר"ן". התייחסויות אלה הינן בעלות אופי כללי, הן אינן כוללות המלצה לאמירת תפילה ספציפית, ואינן קשורות לתפילה בלבד.
בדברי רבי נחמן עצמם מובא טעם לסגולה בעניין אמירת ברכת הלבנה: המילה "לבנה" היא נוטריקון בשיכול אותיות של מילות הפתיחה של המשנה הראשונה במסכת כתובות: "בתולה נשאת ליום הרביעי". לשאר הסגולות אין נלווה טעם, אם כי אפשר לעמוד על הרמזות הקשורות לשתיים מהן. כך בהקשר לסגולת קרבנות הנשיאים אפשר להצביע על דמיון לשוני מובהק בין המילה "נשיא" לבין השורש "נשא" במשמעות נישואין. באשר לאמירת פרשת אשם מעניק רבי אליעזר פאפו בחיבורו "דמשק אליעזר" רמז לסגולה זו בכותבו שהמילים "מי שמתה אשתו" הן נוטריקון "אשם".
נתמקד מעתה בסגולה של אמירת קרבנות הנשיאים. קרבנות הנשיאים, המרכיבים את חלקה השני והחותם של פרשת נשא, מהווים כמחצית מהפרשה, 89 מתוך 176 פסוקיה. זו פרשת השבוע הארוכה ביותר, מלבד בזמן שהפרשיות מחוברות. קריאת קרבנות הנשיאים נקבעה אף כסדר קריאת התורה לחנוכה. בנוסף, קיים מנהג לקרוא את קרבנות הנשיאים מראש חודש ניסן ועד י"ב בחודש. מנהג זה מוזכר ב"שני לוחות הברית", ונימוקו עמו: באחד בניסן הוקם המשכן והנשיאים הקריבו מידי יום את קרבנם, ולפיכך מנהג טוב לקרות את פרשת הנשיא של אותו היום.
רבי נחמן מטשהרין, תלמידו של רבי נחמן, ציין מקורות למאמרי "ספר המידות". כמקור לאמירת קרבנות הנשיאים הוא מביא קטע מויקרא רבה (ח, א), שם נזכר כי חביבים קרבנות הנשיאים כשירה שאמרו ישראל על הים, ובהקשר זה מפנה המחבר לסגולה בדבר אמירת שירת הים. מתוקף העובדה שקרבנות הנשיאים חביבים לפני הקב"ה כשירת הים, הרי שאף אמירתם מועילה למציאת הזיווג. רבי נחמן מטשהרין מוסיף להפנות למקור בבמדבר רבה (יב, ח), המתקשר לפסוק הפותח את פרשת קרבנות הנשיאים: "'ביום חתונתו' (שה"ש ג, יא) זה אהל מועד. 'וביום שמחת לבו' זה בית העולמים ומנין לאהל מועד שחיתונין היו דכתיב 'ביום כלות משה להקים את המשכן' (במדבר ז, א) 'כלת' כתיב ביומא דעלת כלתא לגננא". [=ביום שנכנסה כלה לחופה.] אם כן, ביום כלות הקמת המשכן החלו הנשיאים להקריב את קרבנותיהם, ועניין זה מוגדר כ"חיתונין", ומשום כך יש לראות זיקה בין פרשת קרבנות הנשיאים למציאת הזיווג.
והנה, הסגולות למציאת הזיווג ב"ספר המידות" מובאות בחיבורים שונים מאוחרים יותר, חלקן או כולן, לעיתים מכלי שני ולא ישירות מספרו של רבי נחמן. בהקשר זה יש לציין כי פעמים רבות חלו שינויי נוסח בשעה שהסגולות הורקו מכלי אל כלי. הסגולה בדבר אמירת קרבנות הנשיאים מאוזכרת בספרו של רבי חיים פלאג'י "רפואה וחיים", שם הוזכרו גם הסגולות בעניין האלמן ושירת הים. הסגולות בדבר אמירת שירת הים ופרשת הקרבנות מוזגו שם לכדי סעיף אחד. "זיווג מי שקשה לו למצא זיווגו יקרא שירת הים בכונה ובקרבנות הנשיאים ס' נשא".
כפי שראינו, אמירת קרבנות הנשיאים יונקת מבחינה רעיונית מסגולת אמירת שירת הים, וכן תחילת לשונן זהה. בספר "נפלאים מעשיך" לרבי אברהם שלום חי חמוי מובאות סגולות אחדות, ובהן אמירת פרשת הקרבנות ופרשת האשם. וכך נאמר בעניין קרבנות הנשיאים: "סגולה למי שקשה לו למצוא בת זוגו ירגיל את עצמו ללמוד בכל יום פרשת הקרבנות הנשיאים". ניכרים כאן שני שינויים בהשוואה למקור. השינוי האחד הוא ההתייחסות למציאת בת זוג, והסגולה הובנה כמופנית במובהק לגבר. השינוי השני הוא ההנחיה שפרשת קרבנות הנשיאים אמורה להיות נישאת מדי יום.
בהמשך מובאת הסגולה לאלמן שלגביה נאמר מפורשות שיש לומר את פרשת אשם מדי יום, וייתכן שהמחבר ערך היקש בין שני העניינים. כאן המקום להעיר לגבי הסגולה של אמירת שירת הים בכוונה, שקיים מקום לסבור שמדובר בהתכוונות יומית בשעת אמירת השירה בתפילת שחרית. סגולותיו של רבי נחמן למציאת הזיווג הועתקו בדורנו לקבצי תפילה שונים, מהם שעורכי הקבצים שאבו מכלי שני והביאו נוסחים שאינם תמיד נאמנים למקור, ומהם שעורכי הקבצים שאבו ישירות מתוך כתבי רבי נחמן.
קיים מקום לדון בשאלה הכוללת אם הסגולות של רבי נחמן למציאת הזיווג מכוונות לגברים בלבד, או שמא גם לנשים. תחילה יש לומר שהסגולה בדבר אמירת פרשת אשם מכוונת לאלמן, ואין מצויה סגולה מקבילה לאלמנה. כן אפשר לציין לגבי הסגולה של אמירת קידוש לבנה שקרוב להניח שהיא מכוונת כלפי גברים שכן דעת מרבית הפוסקים היא שנשים אינן מברכות ברכת הלבנה, וכך היה נהוג בפועל. באשר לאמירת קרבנות הנשיאים, אין אינדקציה מפורשת שבכוחה להורות שסגולה זו מכוונת לגברים בלבד. כמו כן, אמירת שירת הים בכוונה עשויה להיות מופנית גם כלפי נשים. לצד זאת, צריך לומר שחלק מסגולותיו של רבי נחמן למציאת הזיווג ב"ליקוטי מוהר"ן" מופנה באורח מפורש לגברים. אם כן, נראה שאפשר לומר שמרבית הסגולות למציאת הזיווג המצויות בכתביו של רבי נחמן מכוונות לגברים.
המאמר הנוכחי מיוסד בחלקו על מאמרי: "סגולות ועצות למציאת הזיווג בכתבי ר' נחמן מברסלב וגלגוליהן".