חדשות כיפה

חג של שתיקה

במציאות של המון דיבורים, פוסטים והתכתבויות, המצווה היחידה מהתורה בראש השנה היא דווקא - לשמוע. לשמוע קול שופר

תקיעת שופר בכותל

תקיעת שופר בכותלצילום: יונתן זינדל/פלאש 90


אנחנו חיים במציאות של המון דיבור. במדיות השונות וברשתות החברתיות אנו עסוקים כל היום להביע ולדבר, לכתוב ולצעוק. 


מעניין הדבר שהמצווה היחידה מהתורה בראש השנה היא לשמוע. כך כותב הרמב"ם: "מצות עשה של תורה לשמוע תרועת השופר בראש השנה שנאמר (במדבר כ"ט) יום תרועה יהיה לכם" יום אחד בשנה אנחנו נזכרים שלא הכל אפשר להביע במילים. שנשמתו של יהודי גדולה ועמוקה מכדי היכולת להביע אותה כלפי חוץ על ידי דיבור. הלב שלנו מלא רגשות ,מחשבות וזכרונות ביום של דין. כל כך הרבה אנחנו רוצים לומר לקב"ה להסביר, לבקש להתפלל. כל כך הרבה שאיננו מצליחים לומר במילים ודיבור מסודר. אז אנחנו מאזינים ושותקים.

אפלקציות הרשתות החברתיות

אפלקציות הרשתות החברתיותצילום: pixabay


מקורו של אותו שופר בו אנחנו תוקעים הוא אותו איל שנאחז בסבך. הרב יהודה עמיטל זצ"ל ראש ישיבת הר עציון האיר נקודה מדהימה בפרשת העקדה. אברהם אבינו שותק כל זמן העקדה . פרט למילה "הנני" ומספר דברים טכניים לנערים -כמעט ולא מוציא אברהם שום הגה משך כל זמן האירוע.
דווקא ברגעים עליונים אלו של התבטלות מוחלטת לרצון האלוקי, רגעיו אחרונים עם בנו יחידו מצופה מאברהם להשמיע שירת הלל ,מזמורי תהילים או מילות פרידה מרגשות. אך אברהם שותק. כי יש רגעים שהדיבור מצמצם. והשתיקה- היא מביעה הכל. 


ברגע המיוחד שהמלאך אומר לו "אל תשלח ידך אל הנער" אברהם נושא עיניו ורואה איל נאחז בסבך,  אותו איל שאנו תוקעים בקרניו, אותו קול אותו אנחנו משמעים. קול זעקה של שתיקה.
רק מי שיקשיב וישמע את קול השופר. יוכל להמשיך ולהשמיע את קולו שלו בשאר השנה. רק אם נשתוק נוכל למצוא את המקום הנכון של המילים.

 
דווקא בדור של שיימינג, בוטות וציניות - טוב יהיה אם נחזיר למילים את כבודם וערכם, נחזיר לדיבור את שיקול הדעת. נחזיר לשיח את היכולת לשתוק ולהקשיב. לשמוע קול שופר. לשמוע את עצמנו.
 
כותב המאמר הוא סמנכ"ל האיחוד הלאומי

09.09.2018

1. סודו של השופר (משה אהרון)

בס"ד.



השופר הוא פשוט פיזית

וגדול כאחד בסימבוליות הרעיונית הטמונה בו

בגלל מהות פעולתו הוא נבחר כסמל הן של הבריאה

והן של מתן תורה.

ולפיכך ביום ראש השנה יום הזיכרון לבריאת העולם

וגם יום הדין של חשבון נפש לכל נפש

ביחס להתייחסותינו לתורה הקדושה.

הוא נבחר לשמש יסוד דומננטי

בתפילות החג ובהתחברות לקב"ה

שהרי שוו בנפשכם כיצד ברא למעשה הקב"ה את העולם

בפעולה של שופר לא רק במישור המילולי של שיפור הקיים

אלא משל נשף מילים בפיה של השופר

ומהצד השני התפשט הקול

ועשה את הרושם המעשי האדיר - בריאת העולם.

רושם של בריאה פיזית בשלב הראשון

והנה בנקודה ההיסטוית הבאה במתן תורה.

בו למעשה הושלמה הבריאה וננפחה בה בבריאה

נשמתה הרוחנית.

הדבר שוב נעשה באמצעות

קולות של שופר חזק מאד.

שהתורה מגמתה לרומם ולשפר את נזר הבריאה את האדם

לכלל אדם=מאד ולכלל - אדם "חזק".

והנה סגולת השופר בשני המקרים כאמור

ששיכלל את הקול לכלל ראייה פיזית

גם בבחינת "רואים את הקולות

והנה בראש השנה אנו תוקעים בשופר .

אנו מבקשים ומתיימרים למעשה להתחזק

לשנות ולברוא מציאות חדשה

שוב בריאה חדשה הן פיזית והן רוחנית.

להיותנו בני אדם ראויים וחזקים ברוח התורה.

והנה גם סוגי התקיעות משתלבות יפה באותו הרעיון

שהרי התקיעה החלקה מסמלת את השופר של הבריאה.

עת היותה של הבריאה שלמה וזכה ללא כל קלקול

השברים שלאחריה מסמלים את הקלקולים

שזרע האדם בעולם .

התרועה מסמלת את התיקון באמצעות

המלכת ה' כמלך שופט.

ותיקון מתון של השברים.

ולבסוף סגירת המעגל שוב בתקיעה .

המזכירה את התקיעה הראשונה .

המזכירה שוב את שלמות הבריאה וזכותה

ועל בסיס השינוי החיובי כאמור

באה גם לבסוף גם התקיעה הגדולה .

המסמלת את הגאולה השלמה

וימות המשיח.

דווח על תגובה לא ראויה
09.09.2018

2. בהפוך ל"הנני" (משה אהרון)

בס"ד.

"הנני"

שמאז העקדה מילה זו דבק בה
טעם מר של גנאי.
שעוד בטרם בכלל הבהיר האלוהים דבר מה
קפץ אברהם לומר : "הנני"
לאמור : הנה אני ואפילו אני כקורבן.

משל אברהם הזמין את זה הניסיון

ואברהם לא התעלה להבין
כי כשם שאין "צלם" ללא האלוהים
אין אלוהים ללא צלם.


והזקן מוסיף ואומר
כי הנני
יש בה אותיות "יה"

וצריך להפוך את שתי ה"נונים"
כעולה מספר במדבר
ולכתוה חומש חדש.......

דווח על תגובה לא ראויה
09.09.2018

3. הנני בהפוף....... (משה אהרון)

בס"ד.
לאדם הראשון הייתה אופציה לכווץ את ההיסטוריה ולחסוך מאתנו את כל המסע.
את כל דרך החתחתים לגאולה ולימות המשיח.
והנה כנ"ל גם לאברהם אבינו.
בניסיון האחרון והמכריע גם הוא פיספס את ההזדמנות
שוו בנפשכם שאברהם היה משחק את המשחק על לרגע שלפני קרבת המאכלת לשחוט את בנו.
היה מניף המאכלת כלפי מעלה ואומר :
אני יודע שאתה לא אל של קורבנות וודאי לא קורבן אדם.
והיה תוקע את המאכלת באדמת הר המורי ה.
היה כביכול מורה לה' את הדרך מכח עצמו .
ואזי לא מלאך היה מדבר אליו המרחוק.
אלא ה' היה יורד אליו אל הר המוריה.
עם בית מקדש בנוי .
אותו שגם לא מקריבים בו אפילו קורבנות של בהמה
אך אברהם לא עמד במלוא הניסיון .
ושלח אותנו למסע הארוך של אומנם לא קורבנות אדם
אך קורבנות בהמה להוכיח כי אין אנו עדיין מוכשרים לגאולה שלמה וימות משיח
וכך ההיסטוריה נשרכת לאיטה במעלה הרחוק
לימות המשיח

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

ניצל בנס בלבנון. פולד צילום: באדיבות המשפחה

רסיס הפלדה: סיפור הצלתו המופלא של ארי פולד במלחמת לבנון השניה

קרא עוד