בעיריית תל-אביב הוחלט השנה כי בתי קפה אינם נכללים ברשימת המקומות שצריכים להיסגר בתשעה באב, משום שלא חלה עליהם הגדרה של "בתי עינוגים". כיצד צריך להתייחס להחלטת העירייה שלא לקנוס את אותם המקומות?
נו, בוודאי שזה יום אבל לאומי וצריך לסגור. יחד עם זה צריך ללוות את הסגירה בהסברה, כדי שאנשים יבינו את זה, יהיו שלמים עם זה ואף ירצו את זה.
אבל מדובר באבל על אירועים שקרו לפני אלפיים שנה
זה לא רק על דברים שקרו לפני אלפיים שנה. זה כולל כל הצרות, כל החורבן, כל הגלות והשואה. כל זה נכלל בזה. זה אותו עניין. כתוב בספרים שזה נקבע על עוונות אבותינו ועל עוונותינו שלנו. המחלה עדיין לא נתרפאה לגמרי.
והיום נראה לך הגיוני שיתחילו להקריב קרבנות כבעבר?
מי אמר?
אמר מה?
שיבנה בית המקדש.
הרי זה כל האבל, על חורבן הבית
לא, על הגלות. על כל הצרות, על כל החורבנות, על כל נחלי-דם. הכל נכלל, כל החורבנות הרוחניים ושאר הצרות. כפי שאמרתי, הבעיה הזאת עדיין נמצאת בתוכנו.
ובית המקדש יבנה?
זו שאלה אחרת. ודאי שבית המקדש יבנה. אנחנו אומרים שיבנה בית המקדש במהרה בימינו.
מתי יבנה המקדש?
אנחנו לא יודעים.
ולכשיבנה, יהיה סוף סוף טוב?
כן, יהיה מעולה!
מה הקשר בין המקדש לאם יהיה טוב או רע בעולם?
בית המקדש הוא מרכז הטוב בעולם. מרכז קדושה, מרכז הטהרה, מרכז החסד, מרכז כל האידיאלים, מרכז הדבקות בשם – הכל נכלל שם. זה המרכז.
תוכל לפרט קצת יותר?
לא. זה הפירוט. זה המרכז של כל הדברים הטובים שבעולם.
מה, בגלל שאיזה בנאדם בא ושוחט איזו בהמה על המזבח כבר טוב?
אנחנו לא בקיאים כדי להבין את טיב עבודת הקרבנות. כדי להבין צריך להיות או שם או נביא.
עם כל הטכנולוגיה שיש היום וכל קידמת השכלולים המדעיים, האם בית המקדש עדיין חסר?
ודאי. מה זה קשור?
המצב טוב בהרבה יחסית לאז?
ברוך השם, אבל זה לא מספיק. צריך דבקות בשם ואידיאלים עליונים. הקידמה עוד לא פותרת את הבעיות האלה. לפעמים היא מחריפה אותן. כלומר, אם האנשים אינם אנשים מלאי אידיאליות עליונה, הקידמה עלולה לשמש בידם נשק מסוכן.
היום, כאשר אנו נמצאים בעידן פוסט מודרניסטי, מה שייך לקבוע יום אבל לאומי, יעשה כל אדם כפי נטיית ליבו?
באמת הפוסט מודרניזם אינו טוב. זו צרה גדולה וצריך לתקן את הפוסט מודרניזם שאינו דבר נכון.
אין בזה צד של אמת?
צד יכול להיות. בכל שקר יש צד של אמת. אבל סך הכל, לומר שהכל הפקר אינו דבר נכון.
מה הבעיה שכל אחד יתנהג על פי הרגשתו. אפשר לכפות אבל על אדם?
כן, בוודאי…
איך בדיוק?
בכל מדינה יש מערכת חוקים, ובכל מדינה כופים הרבה דברים. מדינה זו לא שאדם פרטי עושה כל מה שהוא רוצה, יש חשבונות לאומיים, הסטוריים וכו'. היחיד משתלב בכל האומה. היחיד באהבה בשביל האומה, זה חלק מהחיים שלו באומה.
אבל מה זה מפריע לפתוח בית קפה אם העניין לא מלווה במוסיקה רעשנית וכיו"ב?
על מה שאדם עושה בין כותלי ביתו לא לוקחים מקל להכות אותו. אבל מה ששייך לפרהסיה הציבורית, זה חשבון אחר.
פתיחת בתי קפה בתשעה באב
בתל אביב נותרו בתי הקפה פתוחים בתשעה באב. למה לחמוס מאנשים את החופש להתאבל איש איש כפי דרכו על חורבן הבית. מה בדיוק הקשר בין בית-מקדש חרב לבית-קפה סגור? הרב שלמה אבינר מסביר.
