לפני כ-2500 שנה חרב בית המקדש הראשון ועם ישראל הוגלה על ידי המלך נבוכדנצר לבבל. בהיותינו בדרך על יד נהרות בבל שם ישבנו וגם בכינו בזוכרינו את ציון. אז נשבעה כנסת ישראל ואמרה "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני תדבק לשוני לחיכי אם לא אזכרכי אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי".
מנהגים שונים הנהיגו חכמינו ז"ל כדי שלא נשכח את ירושלים. אדם בונה בית חדש - שמחתו אינה שלימה שהרי ביתו של הקב"ה חרב ושמם. כדי לזכור זאת הוא מותיר על קיר ביתו שטח של אמה על אמה בלתי מטויח.
אדם נושא אשה - גם אז הוא מעלה את ירושלים על ראש שמחתו ושובר כוס לזכר החורבן, וכן אמרו רבותינו: אשה העונדת תכשיטים - תשאיר תכשיט אחד שלא תלבשנו זכר לחורבן ועוד.
בית המקדש היה מקור השראת השכינה לעולם. וממנו ירד לעולם כולו שפע רוחני המלווה בשפע גשמי, גם הגויים נהנו מן השפע הזה כפי שאמר ר' יהושוע בן לוי "אילו אומות העולם היו יודעים מה בית המקדש נותן להם, היו מקיפים אותו בשומרים כדי לשומרו".
ולעם ישראל על אחת כמה וכמה - בית המקדש היה מהווה חיבור ישיר בין עם ישראל להקב"ה ובחורבנו בטלה מאיתנו קרבת אלקים זו.
כפי שאמרו חז"ל מיום שנחרב המקדש נפסקה חומרת ברזל בין ישראל לאביהם שבשמים (ברכות ל"ב) מיום שנחרב המקדש וגלינו מארצנו ניטלה עצה ממנו (מגילה י"ב).
ואנו שנמצאים בתקופת בין המצרים במסתרים תבכה נפשינו. לחזור לאותם ימים של שפע רוחני, לא שפע גשמי הוא זה שימלא את החלל החסר, גם אם נצליח לספק לעצמינו עושר, כבוד, רווחה ועצמאות זה לא ימלא את הדבר שבאמת זקוקה לו הנפש היהודית לשוב ולהתענג על ה' ולחיות ברמה רוחנית אחרת.
מלבד השראת השכינה בבית המקדש הייתה מעלתו בגלל ישראל עצמו שהיו מתאחדים סביבו. כל עוד שהחזיקו ישראל באחדות היה כח קיום לבית המקדש אולם בזמן שהחלו ישראל להתפלג,
ומלחמות אחים קשים פרצו ביניהם, וכאשר בא הפירוד והייתה שנאת חינם בטל קיומו של בית המקדש והוא נחרב. מפני חטאינו גלינו מארצנו ונתרחקנו מעל אדמתנו.
השבוע נכנסנו לתקופת 'תשעת ימים' המנקזים לתוכם את כל הסבל שסבל העם היהודי בתקופות הגלות, הרדיפות, הפרוגרומים, מסעי הצלב, השואה ועוד.
לאבלות על חורבן ירושלים בימי העבר יש תעודה לעתיד "כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה".
העם היהודי זוכר וחי את העבר כמו את ההווה. בישראל הכל מתחבר למקשה אחת של חיים. עבר מתחבר עם ההווה ושניהם יחד יוצרים את העתיד.
ימי האבל בימי בין המצרים מחדירים בנו את תחושת השייכות לעם היהודי ומורשתו. אנו מוסיפים להתאבל על חורבן בית המקדש כי אין לנו גאולה אחרת. הגאולה האמיתית היא בואו של משיח צדקינו ובנין בית המקדש השלישי.
בימים אלה אנו נמצאים בעיצומה של מלחמה - "מבצע צוק איתן". אם במלחמות העבר היו כאלה שניסו לתרץ את המלחמות בינינו לבין הערבים על רקע של שטחים טריטוריאליים הרי היום ברור לכולם שהמלחמה עם החמאס ושותפיו אינה רק על טריטוריה אלא בעיקר על קיומה של מדינת ישראל.
עלינו להפנים ולדעת שאין לנו לסמוך אלא רק על אבינו שבשמים.
סוד קיומו של עם ישראל הינו בהבטחתו של הקב"ה לעבדיו הנביאים, בהם השווה את נצחיות עם ישראל לחוקות השמש והירח.
"כה אמר ה' נותן שמש לאור יומם, חוקות ירח וכוכבים לאור לילה, רוגע הים ויהמו גליו ה' צבאות שמו, אם ימושו החוקים האלה מלפני נאום ה' גם זרע ישראל ישבתו מהיות גוי לפני כל הימים" (ירמיהו).
ברוך שומר הבטחתו לישראל.
חבר הכנסת אמנון כהן הוא חבר מפלגת ש"ס ויו"ר הועדה לביקורת המדינה.