להלן פסקי הלכה קצרים בנושא תשעה באב שחל בשבת ונדחה ליום ראשון. במקום שיש מחלוקת הבאתי את שתי הדעות. הדעה שמוזכרת האחרונה היא גם דעתי שלי הלכה למעשה.
(1) דעת הרמ"א שבשבת מחצות ואילך אסור ללמוד אלא דברים שמותר ללמוד בתשעה באב, אולם כמה אחרונים חולקים על זה, וכן שמענו משם הגרי"ד סולובייצ'יק שיש להקל בזה כיון שזו אבלות שבפרהסיא.
(2) יש האוסרים בשבת זו תשמיש המיטה,, ויש המתירים אך ורק במקום קיום מצות עונה וכדומה, ויש הסוברים שבשבת אין להטיל אף אחד מחמשת האיסורים של תשעה באב.
(3) אומרים "אב הרחמים" בשחרית, אך אין אומרים "צדקתך צדק" במנחה.
(4) יש הסוברים שאין להרחיב באכילה בסעודה מפסקת, אך רוב הפוסקים סוברים שאין בכך בעיה, ומותר לאכול אפילו כסעודת שלמה בשעתו. ומכל מקום, נכון שלא לשבת עם חברים רבים מתוך שמחה וגיל, אלא לאכול בחוג המשפחה המצומצמת.
(5) איסורי האכילה והשתייה, הרחיצה והסיכה, מתחילים משקיעת החמה.
(6) לעניין חליצת הנעליים, הרמ"א כתב לומר "ברכו" ואז לחלוץ את הנעליים, והש"ץ חולץ את נעליו קודם "ברכו" כדי שלא יתבלבל. אולם, אם נוהגים כך אסור להביא נעליים מהבית משום הכנה מקודש לחול, ואז צריך ללכת הביתה לאחר התפילה ומגילת איכה ללא נעליים (ואם יש אבנים קטנות ומכשולים אחרים מותר ללבוש את נעלי העור הביתה כדי לא להפגע).
אולם, הגרש"ז אויערבאך זצ"ל סבר שדברי הרמ"א אמורים בזמן שהיו מתפללים בשקיעת החמה, אך אנו שמתפללים אחר צאת הכוכבים צריכים לנהוג אחרת. לפי שיטתו, מחכים כ-25 דקות לאחר השקיעה ואומרים "ברוך המבדיל בין קודש לחול", ולאחר מכן מחליפים נעליים בבית ומגיעים לתפילת ערבית לבית הכנסת.
(7) במוצאי שבת מברכים על הנר. במוצאי תשעה באב מברכים על הכוס. אין מברכים על הבשמים כלל.
(8) יש דעות רבות בנוגע לדין מעוברות ומניקות: יש אומרים שהן צריכות לצום רגיל, יש מחלקים (לעניין מעוברות) בין נשים קודם החודש החמישי (שצריכות לצום) לאלו שלאחר חודש חמישי (שאינן צריכות לצום), ויש הסוברים שבזמננו הן אינן צריכות לצום כלל. כמו כן, אף לסוברים שהן צריכות לצום, פסקו האחרונים שבצום נדחה יש להקל יותר ואפילו כשחשות אפילו מעט שלא בטוב יכולות לשבור את הצום.
הלכה למעשה, לעניות דעתי מעוברות ומניקות אינן צריכות לצום, ובעיקר השנה שהצום הוא צום הנדחה. וצריכות להבדיל קודם שאוכלות. וכשהן מבדילות, תבדלנה על חמר מדינה (לדוגמה: מיץ טבעי, חלב, תה, קפה) ולא על יין.
(9) מי שיש לו ברית מילה בתשעה באב, נחלקו הפוסקים אם צריך להשלים את התענית (לאחר חצות) או לא. פוסקים רבים סוברים שאין צריך להשלים את התענית, והיתר זה כולל את אבי הבן, המוהל והסנדק. וכן הדין בפדיון הבן בזמנו (יום ל"א), לאבי הילד והכהן. אולם, יש אומרים שבזמננו נהגו להחמיר אפילו בתעניות הקטנות, וקל וחומר בתשעה באב, והכל צריכים להתענות ולהשלים.
(10) במוצאי תשעה באב יש אומרים שיבדיל על כוס של יין, ויש אומרים שיבדיל על חמר מדינה, והמובחר שבהם שיבדיל על היין ויתן לקטן לשתות.
(11) במוצאי תשעה באב עדיין אסורים באכילת בשר ושתיית יין עד עלות השחר שביום הבא, אך שאר האיסורים של תשעת הימים אינם תקפים עוד.