שלום הרב, יש לי פחד לקראת השנה החדשה שאני בבית ספר, אני מפחדת שאני לא אמשיך להיות כמו שהייתי פעם, ובגלל שהתחזקתי יותר (אני דתייה נימצאת בבית ספר דתי אבל התחזקתי ב"ה) ואני מוצאת את עצמי לומדת כל הזמן תורה ב"ה ולא מתעסקת בשטויות וכבר לא בפייסבוק ובאינסטגרם וכל השטויות האלה שחברות שלי מתעסקות, וזה מה שמרחיק אותי מהם.. ש"אני לא כמוהם" שאני לא מרגישה שהם מבינות אותי באמת, שאני מחפשת משהו אחר... אבל חוץ מזה, התחלתי לאבד את השימחה שהייתה בי והצחוק שלי, והתחלתי להיות יותר מסוגרת עם עצמי, אז יש לי התלבטות או שאני מאשימה את התורה שאני כל הזמן לומדת ולכן לא מתפנה לי זמן לחברות, ואם כן מתפנה לי אני חושבת "אוף, יכלתי ללמוד תורה בשעות האלה" או שאני משתעממת כי כבר אמרתי שאיבדתי את השמחה שלי... ולפעמים אני חושבת שהגעתי למצב הזה בגלל מידה לא טובה שיש בי.. תוכל לעזור לי? לכוון אותי מה כדי לעשות? איך לחזור להיות כמו שהייתי (חייכנית,שמחה,תמימה) ועם זאת ללמוד תורה ולהרגיש בחברת כולם.? תודה מראש!
אהבת חינם
שלום הרב, יש לי פחד לקראת השנה החדשה שאני בבית ספר, אני מפחדת שאני לא אמשיך להיות כמו שהייתי פעם, ובגלל שהתחזקתי יותר (אני דתייה נימצאת בבית ספר דתי אבל התחזקתי ב"ה) ואני מוצאת את עצמי לומדת כל הזמן תורה ב"ה ולא מתעסקת בשטויות וכבר לא בפייסבוק ובאינסטגרם וכל השטויות האלה שחברות שלי מתעסקות, וזה מה שמרחיק אותי מהם.. ש"אני לא כמוהם" שאני לא מרגישה שהם מבינות אותי באמת, שאני מחפשת משהו אחר... אבל חוץ מזה, התחלתי לאבד את השימחה שהייתה בי והצחוק שלי, והתחלתי להיות יותר מסוגרת עם עצמי, אז יש לי התלבטות או שאני מאשימה את התורה שאני כל הזמן לומדת ולכן לא מתפנה לי זמן לחברות, ואם כן מתפנה לי אני חושבת "אוף, יכלתי ללמוד תורה בשעות האלה" או שאני משתעממת כי כבר אמרתי שאיבדתי את השמחה שלי... ולפעמים אני חושבת שהגעתי למצב הזה בגלל מידה לא טובה שיש בי.. תוכל לעזור לי? לכוון אותי מה כדי לעשות? איך לחזור להיות כמו שהייתי (חייכנית,שמחה,תמימה) ועם זאת ללמוד תורה ולהרגיש בחברת כולם.? תודה מראש!
