למה נחרב בית המקדש?

כולנו רגילים להשיב כי בית המקדש נחרב בשל שנאת חינם. אך מה עם הסיבות בגינם נחרב בית המקדש הראשון? משה רט מזכיר לנו שיש עוד כמה דברים שצריך להשתפר בהם. דעה

משה רט
י באב התשעב
,
29 ביולי, 2012 10:27

למה נחרב בית המקדש? כל ילד יודע להגיד. בגלל שנאת חינם. בכל שנה בתקופה הזו הופך העיסוק בשנאת חינם להיות פופולארי מאד. מאמרים, סמינריונים, שיעורים ופעילויות בסניף, דנים בנושא מכל זווית אפשרית, ובעיקר בהשלכותיו על החברה הישראלית בימינו.

אבל לא כולם זוכרים, שהיה עוד בית מקדש אחד. בית ראשון. והוא דווקא לא נחרב בגלל שנאת חינם, אלא בגלל עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים. לא רק מריבות וסכסוכים בין אדם לחברו יכולים להביא חורבן - גם חטאים שבין אדם למקום יכולים לעשות זאת.

לא סתם זוכה דווקא הנושא של שנאת חינם לכל תשומת הלב, ולכל העיסוק האינטנסיבי סביבו. אחרי הכל, זה נושא מאד הומאני, מאד פלורליסטי, מאד נאור. לאהוב את כולם, בלי אפליה, בלי קשר לדעות ולמעשים - מה יכול להיות יותר מתקדם ודמוקרטי מזה? אפילו בתקשורת החילונית זה עובר מסך. אבל לעומת זאת, להתחיל לדבר עכשיו על איסורי עריות ועבודה זרה? זה כבר נשמע פרימיטיבי, חשוך, ימי-ביניימי כזה. על זה כבר לא כל כך נעים לדבר. מה, להתחיל להיכנס לאנשים לחיים הפרטיים שלהם, ולחדרי המיטות שלהם?

אפשר כבר לראות את תגובות הציבור נעות בין זעם ללגלוג: זה באמת מה שאכפת לקב"ה?! מה עם זכויות הפרט וחירותו?! אז עדיף כבר לא להעלות את הנושא, שלא נכשיל מישהו בשנאת חינם כלפינו, חלילה וחס.

אבל מה לעשות, שאם נעיין בדברי חז"ל על אותו חורבן של בית ראשון, נגלה שהזעם האלוקי לא יצא רק על אותם נואפים, רוצחים ועובדי אלילים - אלא גם ובעיקר על הצדיקים ותלמידי החכמים, שהסבו פניהם כלא רואים, ולא מחו בידם. בודאי היו להם סיבות טובות לכך, הקשורות לאחדות העם ולאהבת חינם. אבל את הקב"ה זה לא שכנע. מי שיודע להוכיח ולדרוש כל כך יפה על עוון שנאת חינם, יכול וצריך להשפיע גם בכל הקשור לכבודו של מקום ולתורתו.

אם נסתכל בעיניים פקוחות על המציאות בימינו, כמדומה שדווקא שנאת חינם היא הנושא שבו מצבנו שפיר למדי. כמובן, יש עוד הרבה מאד מה לתקן, ויש הרבה מריבות וסכסוכים ושנאה, בלי עין הרע; אבל מציאות כמו בסוף בית שני, בה מפלגות יריבות טובחות מדי יום זו בזו, מלחמות אחים משתוללות ברחובות, וקנאים מתנקשים ביריביהם הפוליטיים ומציתים את מחסני המזון - נראית ב"ה רחוקה בהחלט. להוציא מקרים חריגים ושוליים קיצוניים, רוב העם יודע לחיות בשלום עם שאר המגזרים והמפלגות, ולשמור על הויכוחים וחילוקי הדעות שלא יחרגו מעבר לגבול הראוי. לא זה מה שצריך להדאיג אותנו, למרות ניסיונות של רואי שחורות ובעלי אינטרסים שונים להלך אימים על הציבור.

לעומת זאת, מישהו שם לב בכלל למה שקורה בתחום של גילוי עריות למשל? למישהו אכפת מכך שלפי סקרים שונים, אחוז הבגידות בין בני זוג נשואים בארץ נע בין 70 ל-85 אחוז? שהתועבה של משכב זכור הולכת ומקבלת לגיטימציה תרבותית וחוקית, ומצעדי "גאווה" הם דבר שבשגרה? שאי אפשר היום לקרוא כתבה באתר חדשות סולידי, בלי להיתקל בפרסומות לאתרים של פריצות וזימה? שמועדונים של חשפנות, זנות והחלפת זוגות מאורגנת, הפכו לחלק נורמטיבי לחלוטין מתרבות הבליינות בארץ? איך אמר החזון איש - מה שהם קוראים לו אהבה, אנחנו קוראים לו כריתות ומיתות בית דין... מזיז למישהו?

ומה לגבי עבודה זרה? כל הנהירה ההמונית להודו ולמזרח הרחוק, לכל המנזרים והאשראמים, וכל היבוא שמגיע משם לארץ במסגרת ה"ניו אייג'" - זה בסדר? זו "חוויה תרבותית"? "חיפוש רוחני" אולי? רומנטי מאד, בהחלט - אבל עבודה זרה למהדרין. על זה מישהו מדבר? או שלא נעים להישמע חשוך ופנאט?

שלא לדבר על שפיכות דמים, שגם היא תופחת לאחרונה למימדים מבהילים; כולם מגנים את הרצח, אבל מה לגבי כל האווירה שמובילה אליו? כל תרבות הבילוי של האלכוהול, גירוי היצרים והסכינים הנשלפים? כל טיפוח האגו, ה"מגיע לי" והאני-ואפסי-עוד, שגורמים לאדם לראות כל מי שעומד בדרכו כמטרה לחיסול? מי עושה בדק בית בתרבות הזאת? מי קורא לחשבון נפש, לבחינה מחודשת של הערכים והחינוך? או שיש דברים שאסור לגעת בהם, בשם חופש-הפרט-לעשות-כסף-לא-חשוב-על-גופתו-של-מי?

קל מאד להילחם מול המטרות הקלות, מול הבלון המנופח של "שנאת חינם". לא שזה לא חשוב - זה מאד חשוב; אבל יש גם דברים חשובים לא פחות, שנוח יותר להתעלם מהם ולעבור עליהם בשתיקה. מי שרוצה ללמוד באמת את הלקח מהחורבן, ולמנוע את הישנותו ח"ו, צריך לדעת לפעמים גם להשמיע את הקול הפחות פופולארי, כמו ירמיהו הנביא בשעתו. יהיה זה עצוב מאד, אם הבית השלישי ייחרב דווקא בגלל אהבת חינם.

הכותב הוא דוקטורנט במחלקה לפילוסופיה כללית בבר אילן. לבלוג האישי של משה רט.

10.07.2017

1. לצערי כל מילה בסלע מציאות עגומה (לוי)

דווח על תגובה לא ראויה
01.08.2017

2. מאמר מעורר מחשבה ורצון לשינוי בעשייה (בן)

בעידן לו אנו קוראים "פוסט-מודרניזם" המתהדר באין-ספור אמיתות אפשריות. עידן בו כל דרך שאדם יבחר יכולה להיחשב כמבורכת. עולה בי כל פעם השאלה: "בעידן עם כזו פתיחות וחירות, איך כמות המטופלים אצל הפסיכולוגים רק גדלה וגדלה?"
אני מודה שכששאלו אותי היום מדוע אני צם, יצא לי מעין ליעלוע של תשובות לא ברורות. בעידן בו ה"למה?" נהיה מעורפל, כללי ובעל חשיבות פחותה יותר ויותר, קשה לי להאשים את עצמי גם מהמצב שאני בעצמי הגעתי אליו.
תודה שהחזרת לי קצת מה"למה?" הזה.

דווח על תגובה לא ראויה
21.01.2018

3. אל תרחץ בנקיון כפיים מתחסד. (עפרה)

הכל יש כאן חוץ ממה שנחוץ באמת. הבית נחרב בשל שלושה גורמים מפרקי חברה: עבודה זרה - חוסר אחדות סביב תורה אחת, שפיכות דמים - אנו שולחים לצבא את ילדינו למות על עקרונות שהקב״ה מעולם לא ביקש מאיתנו, וגילוי עריות - תסלח לי, זה לא ניאוף, זה לא מצעדי גאווה. גילוי עריות הם יחסי מין בתוך המשפחה בדרך כלל תקיפת בת או בנות משפחה. וזה נפוץ מאוד ומקבל גילויי תמיכה במקום להעניש ולהוקיע. אז תעשה לי טובה, ואל תגיד שאין שנאת חינם. זוהי שנאת חינם להגיד שגילוי עריות זה הלהטבים. זוהי שנאת חינם לשלוח ילדים להרוג צלם אנוש כדי לקבל חתיכת אדמה, וזוהי שנאת חינם להוקיע ולהגביל את מי שאינו שומר את התורה בדרך שלך. ובדיוק בגלל זה ייחרב גם הבית השלישי.

דווח על תגובה לא ראויה
11.08.2019

4. מדויק מאוד חבל שהמאמר רק באתר כיפה (יקי)

ראוי שישמע בכל הציבור

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

נפתלי בנט צילום: מרק ישראל פלאש 90

בנט מזהיר את גנץ: "אל תיתן יד לממשלת מיעוט"

קרא עוד