ראש ישיבת המקדש הרב ישראל אריאל אומר כי אמירת קינות בלי לעשות מעשה למען הבניין כגון עלייה להר הבית, אינה אלא 'בכיה של חינם' מן השפה ולחוץ.
הרב אריאל התייחס לשאלה שהופנתה אליו אודות הטענה שעדיף לעלות להר הבית בתשעה באב מאשר לומר את כל הקינות בנחת.
לדברי הרב "מן היום בו שוחרר הר הבית בידי ישראל, חל חיוב לבנות מקדש". ו"חיוב זה שהוא חיוב מן התורה, חל על כל אדם - כל יום בשנה, ובמיוחד בתשעה באב".
את אמירת הקינות ללא עלייה להר הבית דימה הרב אריאל לבכיית המרגלים שסירבו להיכנס לארץ ישראל.
"על בכיית המרגלים אמרו חז"ל בסנהדרין קד, ב: "אותו הלילה [של המרגלים] ליל תשעה באב היה, אמר להן הקדוש ברוך הוא לישראל: אתם בכיתם בכייה של חנם - ואני אקבע לכם בכייה לדורות". המצווה הכי גדולה בתשעה באב היא לשוב בתשובה, להפסיק את ה"בכייה לדורות" ולבנות "בנייה לדורות".
המכתב לרב אריאלצילום: אברהם בלוך
מכאן, קובע הרב אריאל, ש"אמירת קינות בלי לעשות מעשה למען הבניין, כגון עלייה להר הבית, לקיום מצוות "לשכנו תדרשו ובאת שמה" – אינה אלא 'בכיה של חינם!' בכייה מן השפה ולחוץ. למרבה הצער רוח המרגלים עדיין מרחפת גם בימינו, והבכייה על החורבן משמשת לאלו מהם עוגן והצלה לשיטתם, להחזיק בחורבן עד סוף כל הדורות, חלילה".
לעומת זאת, מסביר הרב, "העולה להר הבית הקב"ה שמח בעלייתו". "שכאשר הבנים באים לבית ה' ופוקדים את ההר במטרה לקרב את שעת הבניין, הדבר מביא שמחה גדולה לאבינו שבשמים".
לפיכך מכריע הרב אריאל ש"כשהשעה דוחקת, ניתן לקצר בקינות ולקיים את מצוות העלייה שהיא מצווה מן התורה".