לי יש בעיה, כתוב שהתורה היא תורת חיים.
אני בן חסר סבלנות ומשתעמם מאוד מהר.
הייתי דתי 30 שנה ועזבתי את הדת כי היא העיקה עליי.
העיק עלי לשמוע דברי תורה, כי זה לא מעניין למרות היותי מאמין.
העיק עליי לברך, העיק עליי לצום, העיק עלי לשמור שבת, העיק עליי להתאפק מלשפוך זרע לבטלה, העיק עליי לחכות שש שעות אחרי אכילת בשר, העיק עלי הדיכאונות והחרדות שבאו לי אחרי שלא הייתי מתאפק, העיק עלי מלקום מוקדם בבוקר ולהתפלל את אותו הטקסט שוב שוב ושוב, העיק עליי יום כיפור תשעה באב וכל החגים הדכאוניים. העיק עליי לשמור חמץ בפסח, העיק עליי להאמין כנגד שכל הישר וההגיון...
לצערי רק אחרי שלושים שנה הבנתי שהדת הורסת לי את הבריאות.
כיצד יכול להיות שאלוהים מביא לנו תורה שתעיק עלינו.
הרי מועקה מזיקה לבריאות, ואני בטוח שלכל אדם יש מועקה באחד מקיום המצוות או מהאיסורים.
אז אם התורה היא תורת חיים, מדוע היא מעיקה עלינו? הרי יש מספיק התמודדויות בחיים גם בלי עול המצוות והאיסורים.
האם בן אדם כמוני פטור ממצוות? או שאני צריך להמשיך ולהרוס את בריאותי בשביל לרצות את אלוהים את חקותיו ואת משפטיו?