"מה עניין שמיטה אצל הר סיני"? שואלים חכמים, ותשובתם שמשמיטה אנו למדים שכל הכללים והפרטים ניתנו מסיני.
ועדיין הבן שואל מדוע דווקא השמיטה היא המקור לידיעה שהכללים והפרטים מסיני?
דמיון רב בין השמיטה והיובל לבין מעמד הר סיני, ששניהם באים אחר ספירת מ"ט פנים, אם מ"ט יום של ספירת העומר עד לחג השבועות ואם ספירת מ"ט שנים עד 'וקראתם דרור בארץ לכל יושביה'.
בזוהר הקדוש (בתרגום הסולם) בפרשת בהר אמרו:
כך למדנו, כתוב זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חינם, היינו חינם בלא ברכה, שלא היה עלינו במצרים עול של מעלה.
בא וראה עבדים פטורים מעול מלכות של מעלה, ועל כן פטורים מן המצוות. מהו עול מלכות שמים? הוא כאותו השור שנותנים עליו תחילה עול כדי לעבוד עמו, ולהוציא ממנו טוב לעולם, ואם אינו מקבל העול ההוא אינו עושה כלום. כך צריך האדם לקבל עליו עול מלכות שמים תחילה ואחר כך יעבוד בו כל מה שצריך ואם אינו מקבל עליו עול הזה תחילה אינו יכול לעבוד.
יסוד גדול למדנו בדברי קודש אלו. מי שמוכן לקבל על עצמו עול תחילה והיינו עול מלכות שמים, אחר כך עבודתו היא עבודה יוצרת ויש ממנו פירות. אבל מי שאינו מקבל עול מלכות שמים אין תועלת לעבודתו.
הדברים נאמרו בקשר ליציאת עבד לחופשי, ומנוחת הארץ בשביעית. אם כן יש להוסיף שרק מי שמקבל על עצמו עול ומוכן להיכנס למסגרת מלכות שמים, יש ערך לחופש שלו ולמימוש העצמי שלו. אבל מי שאינו מקבל עול מלכות שמים תחילה אין טוב יוצא ממנו לעולם.
זה ענין שמיטה להר סיני. החופש מן העבודה, צריך לצאת מהר סיני. גם לחופש יש כללים ופרטים, מסגרת ועול.
בהר סיני בו קיבלנו תורה, שם מקור החופש 'אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה' כי החופש אינו הפקר אלא דרך חיים המובילה לאין סוף.
אחר הצעידה דרך מ"ט הפנים של המציאות והעלייה בסולם המוצב ארצה, אנו מגיעים אל החופש, אל החירות, בחינת "חרות על הלוחות", ואל הדרור, בחינת 'וקראתם דרור בארץ לכל יושביה'.
ועדיין הבן שואל מדוע דווקא השמיטה היא המקור לידיעה שהכללים והפרטים מסיני?
דמיון רב בין השמיטה והיובל לבין מעמד הר סיני, ששניהם באים אחר ספירת מ"ט פנים, אם מ"ט יום של ספירת העומר עד לחג השבועות ואם ספירת מ"ט שנים עד 'וקראתם דרור בארץ לכל יושביה'.
בזוהר הקדוש (בתרגום הסולם) בפרשת בהר אמרו:
כך למדנו, כתוב זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים חינם, היינו חינם בלא ברכה, שלא היה עלינו במצרים עול של מעלה.
בא וראה עבדים פטורים מעול מלכות של מעלה, ועל כן פטורים מן המצוות. מהו עול מלכות שמים? הוא כאותו השור שנותנים עליו תחילה עול כדי לעבוד עמו, ולהוציא ממנו טוב לעולם, ואם אינו מקבל העול ההוא אינו עושה כלום. כך צריך האדם לקבל עליו עול מלכות שמים תחילה ואחר כך יעבוד בו כל מה שצריך ואם אינו מקבל עליו עול הזה תחילה אינו יכול לעבוד.
יסוד גדול למדנו בדברי קודש אלו. מי שמוכן לקבל על עצמו עול תחילה והיינו עול מלכות שמים, אחר כך עבודתו היא עבודה יוצרת ויש ממנו פירות. אבל מי שאינו מקבל עול מלכות שמים אין תועלת לעבודתו.
הדברים נאמרו בקשר ליציאת עבד לחופשי, ומנוחת הארץ בשביעית. אם כן יש להוסיף שרק מי שמקבל על עצמו עול ומוכן להיכנס למסגרת מלכות שמים, יש ערך לחופש שלו ולמימוש העצמי שלו. אבל מי שאינו מקבל עול מלכות שמים תחילה אין טוב יוצא ממנו לעולם.
זה ענין שמיטה להר סיני. החופש מן העבודה, צריך לצאת מהר סיני. גם לחופש יש כללים ופרטים, מסגרת ועול.
בהר סיני בו קיבלנו תורה, שם מקור החופש 'אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה' כי החופש אינו הפקר אלא דרך חיים המובילה לאין סוף.
אחר הצעידה דרך מ"ט הפנים של המציאות והעלייה בסולם המוצב ארצה, אנו מגיעים אל החופש, אל החירות, בחינת "חרות על הלוחות", ואל הדרור, בחינת 'וקראתם דרור בארץ לכל יושביה'.