בניגוד לעובדים שבהגדרה הם "מקבלים פקודות", מנהלים מבינים שכל החלטה שלהם גוררת בהכרח תוצאות. זה לא עונש - זו תוצאה. החלטה שגויה משמעה תוצאה גרועה. אדם שחי באופן כזה, שם לב היטב למעשים שלו, ומתבונן כדי שלא ייווצר מצב שבו הוא יבצע בפעולה לא נכונה.
למעשה, כותב רבי יצחק עראמה, מגדולי ספרד בדור הגירוש, באינסטינקט שלנו אנחנו מפתחים חוש צדק. כשאדם רואה פעולה של חוסר צדק משווע, הוא מייחל בליבו ומתפלל שהצדק יצא לאור. מכאן, יתכן, נובע באדם המצפון. אותו קול פנימי ששולל ממנו לפעול בניגוד לצדק.
יש משקל ומשמעות למעשים
התחושה הזו, מסביר רבי יצחק עראמה, מקבלת ביטוי מיוחד בראש השנה, או בכינויו "יום הדין". היום שבו אלוקים שופט על פי מידת הדין, ומעניק לכל אדם את תקציבו לשנה הקרובה, על פי הפעולות שהוא עשה. די בכך שיש יום אחד כזה בשנה, כאמירה כללית לשנה כולה: יש משקל ומשמעות למעשים. יש תוצאה לפעולות שאנחנו עושים. ולכן, לאורך השנה כולה, עלינו לבחור בטוב, ולהימנע מלעשות פעולות רעות.
חשוב לזכור את בית הספר הזה לא רק לקראת סיום רבעון, אלא לאורך השנה כולה: אנחנו מנהלים את חיינו, ומנהלים את החברה. אין שום דבר שאחראי לעתידנו וגורלנו כמו הפעולות שאנחנו עושים, והאופן שבו אנחנו מגיבים לדברים.
ברור פנימי - החלטה שכל מנהל צריך לעשות
ההחלטה לעשות ברור פנימי, היא החלטה שכל מנהל צריך לעשות, כלפי איך הוא מתנהג, לפי איזה ערכים ומידות, איך המנהלים ואיך העובדים שלו, מצפן יכול להצליח כשמגדירים מהם הפרמטרים שאנחנו רוצים למדוד, לעקוב ולשפר, חשבון נפש כזה לא צריך לקרות פעם בשנה, נכון שיקרה פעם ביום, לפני שינה, פעם בשבוע, חודש ורבעון, כשיש בקרה, כשיודעים להגיד מה רוצים לשפר/לתקן, כשזה בטבע שלנו זה מחלחל לכולם, זה משפיע טוב, זה עוזר לא לצבור דברים וכל הזמן להרים את הרף של מה מצפים מעצמנו ומאחרים.
אני מבקש להודות לכם, קוראי הטור הנאמנים, על שנה מלאה של לימוד פרשות השבוע, ואני מאחל לכולנו שנה טובה ומתוקה, ברכה, וסיעתא דשמיא בעסקים ובחיים האישיים.
הכותב הוא זיו אלול, יזם, משקיע, מנכ"ל Pery ומחבר הספר "אבות הניהול"