בגן ובבית ספר התכוננו לחג סביב הפירוש שביום זה נברא העולם. אבל, מסורת מדרשית מדגישה שביום הזה נברא האדם.
החלוקה בין שתי הדעות הללו היא דרמטית. האם אני עומד מול העולם, מול ההעדר, החסר, מול הכמיהה לגאולה חיצונית שתבוא אלי ועליי, או שמא עיקרו של היום היא כריתת ברית ביננו לבין הא-ל בה אנו נוטלים אחריות על העולם.
מי שמגיע ליום בריאת האדם, מחויב באחריות אקטיבית, התשובה אינה כניעה כי אם פרץ של אופטימיות בה מוכן האדם לשאת את המטלה הגדולה של קיום העולם על כתפיו.
מעתה תפקידי הוא לא לשאול אלא להשיב. אני לא תוהה אלא מנהיג ומוביל לתיקון עולם. כמה יפים הם דבריו של ד"ר ויקטור פראנקל:
"במצב זה של לאחר ייאוש, אדם אינו צריך לשאול 'מהי המשמעות של חיי' אלא להבין שהוא עצמו זה שנשאל. החיים מציגים לו את בעיותיהם והוא תפקידו לענות לשאלות אלה על ידי נטילת אחריות לחייו.
החיים הם מטלה, אך בשביל האדם הדתי הם גם שליחות, והוא מודע לקיומו של השולח. במשך אלפי שנים שולח זה נקרא אלוהים".
מעתה, משמעות חדשה לביטוי "חוזר בתשובה". השב הוא מי שמוכן להשיב לקולות ולאתגרים שהמציאות מציבה בפניו. אירועי השנה הם שאלות ששלח לנו הא-ל, ומעשינו הם תשובותינו לא-ל ולעצמנו.
השנה נשאלנו שאלות קשות. שאלות שהיה בהן כאב ואחדות, עצב ושמחה, פילוג ויחד.
חטיפת הנערים והירצחם ומבצע "צוק איתן" הם דוגמא לתשובה לאומית כוללת. ענינו לשאלות הקשות שהמציאות הציבה בפנינו, לאתגרי השעה, באחדות ובסולידאריות, באהבת אחים. זו הזדמנות לחזק ולברך את תושבי הדרום בכלל ואת התלמידים בפרט בשנה טובה, שקטה ובטוחה.
לא נתעלם מגילויים קשים של שנאה וזרות. אלו שאלות המונחות לפתחנו ומצפות לתשובה אישית ולאומית כאחד.
לקראת השנה החדשה נעמיק בגיבוש זהותה של מדינת ישראל. לא נתחמק משאלות קשות, לא נברח משאלות זהות.
לקראת השנה החדשה נעשה הכל כדי להעניק שוויון הזדמנויות לכל.
לקראת השנה החדשה נבקש להעמיד שיח של ערכים ושורשים במרכז החברה. נבקש לתת לכולנו מקום במרחב ציבורי כולל, ננהל דיאלוג מעמיק, נחזיר את הרוח למרכז השיח.
אני מבקש לברך את כולנו בשנה של אור וטוב. חינוך הוא המפתח לשינוי עמוק של החברה. מערכת החינוך היא בית ספר לאומי בו מתעצבים ערכינו, בה לומדים שפה שורשית המחויבת למדינה ולערכיה.
אנו נעשה הכל כך שמערכת החינוך תהיה בית יוצר לזהות אחראית, הכמהה לראות במדינת ישראל חברת מופת.