זו לא תהיה הגזמה אם נקבע שמדובר בלילה החשוב ביותר בשנה. יותר מליל-שבועות ואפילו יותר מיום כיפור. לא מדובר בעוד חג או מפגש חברתי מורחב. זהו אירוע בסדר גודל אחר לגמרי. הפעם מוקד ההתרחשות אינו בית-הכנסת אלא הבית הפרטי והשולחן המשפחתי שלנו. העברת לפיד המסורת לדור הבא היא הלב של הלילה הזה, ויש בו הזדמנות נדירה לחוויה רוחנית, חינוכית ומשפחתית מעצימה, שתשאיר רושם לכל השנה.
מצד שני, אם לא נערכים ללילה הזה כראוי, עלולים בקלות לפספס את ההזדמנות ולהחמיץ את המתנה המיוחדת שקיבלנו. ארבעה מכשולים עיקריים עומדים בדרכנו: א. טווח רחב של גילאים סובב את השולחן, עם רמה ותחומי עניין שונים. ב. נוסח ההגדה לפעמים מַלְאֶה ולא מובן. ג. הרעב. הצבא צועד על קיבתו, וגם משפחה שלא אכלה כבר כמה שעות, עלולה להרהר על עוף וקיינדלך במקום להתרכז בתוכן האמיתי. ד. העייפות. שבועות על ניקיונות וקרצופים נותנים את אותותיהם, ורבים מחכים למפגש עם הכרית יותר מאשר לאליהו הנביא.
מי שטרח בערב פסח
הכנה נכונה היא מפתח חשוב להצלחה. כדאי לתכנן מראש את הזמן כך שנסיים את ההכנות יומיים לפני החג, ולא רבע שעה אחרי הדלקת נרות, כמקובל... את הזמן שנותר להקדיש למנוחה, טיול ("ברכת האילנות" כבר אמרתם?) והכנה רוחנית לחג. בתום הישיבה המשפחתית על חלוקת התפקידים המסורתית - מי מנקה איזה חדר, הקדישו רבע שעה להטלת משימות מסוג שונה. כל אחד צריך להכין לליל הסדר קטע משלו - הצגה, חידה, סיפור, משחק, פירוש יפה על ההגדה. העיקרון המנחה: הלילה הזה שייך לכ-ו-ל-ם! לא כצופים מן הצד אלא כמשתתפים פעילים. לא כדאי לפגוש את ההגדה פעם ראשונה סביב שולחן החג, אחרי שנה שלא התראינו. באים אליכם אורחים? נפלא. הכינו אותם מראש לקראת מה הם באים ושלבו אותם כשותפים מלאים להתרחשות ולא רק כצופים מן הצד. אתם מוזמנים לפנק את עצמכם ואת הילדים בהגדות חדשות לחג, מן השפע העצום שאנו מתברכים בו כל שנה. בין הניקיונות וגם אחריהם קבעו חברותות - אח גדול לומד עם צעיר ממנו ומתכוננים יחד לחג. לא לשכוח לנקות לפסח את ארגז התחפושות. יהיה לו שימוש חשוב בערב הזה.
אווירה וציפייה
חשוב ליצור בבית אווירה חיובית מכינה. זה יתבטא בשירים סביב שולחן המשפחה בשבתות שלפני, בסיפור לילדים לפני השנה, במוזיקה ששמים ברקע תוך כדי הניקיונות, ואפילו בהכנת לוח 'ספירת הגומר' בציפייה ללילה הגדול. ילדים קולטים ומפנימים היטב האם פסח בבית שלהם מְלוּוֶה בצלילי לחץ, כעס ועייפות או מתנגן בהתרגשות, שמחה וציפייה. דאגו לסידור ישיבה אופטימאלי, בו כולם רואים זה את זה ומרגישים קשורים. צרפו את השולחן הנוסף מהבוידעם כדי שנרגיש כמו בני מלכים ולא כמו סרדינים. מומלץ שעורך הסדר ישב במרכז השולחן, כשהוא נגיש לכולם, ולא בראשו של שולחן ארוך כשהוא מרוחק מן הקצה השני. הכינו לידו שקית עם פרסים קטנים/אגוזים/עדשים משוקולד כדי לצ'פר כל מי שאמר פירוש יפה או שאלה טובה. עריכת שולחן מושקעת ומיוחדת, כולל תפאורה ושלטים מסביב, מוסיפים מאוד. בכל אלו חשוב לשתף את הילדים, תוך שימת לב שכל אחד מארבעת הבנים מקבל את המקום שלו, ותורם את חלקו להתרחשות המשפחתית.
לא ינום ולא ישן
היעד: להישאר ערים וערניים עד סוף הסדר. האמצעי: ערב פסח, אחת בצהריים, כל המשפחה הולכת ל-י-ש-ו-ן! להשתיק טלפונים, לכבות סלולארי, ולהתמסר עם כל הלב לאגירת כוח ומרץ ללילה הגדול. מי שיצליח לסיים את הבישולים בערב שלפני - אשריו (טיפ קטן לעקרות הבית החרוצות: חבל להשקיע אנרגיות וזמן בבישול קדחתני של חמש מנות עיקריות שיפארו את שולחן החג. עד שמגיעים ל'שולחן עורך' מספיקים להתמלא בכל-כך הרבה מצות, יין, כרפס וחסה שאין עוד הרבה מקום לדברים אחרים). לא כדאי להגיע לערב מורעבים. אכלו בצהריים קצת פירות, ירקות, עוף וכדו'. יש עניין לאכול מצה לתיאבון אך לא כדאי שקרקורי הקיבה יכתיבו את הקצב של הערב. הודיעו לכולם שייקח זמן עד שנגיע לאוכל. שלא יהיו לחוצים. לא התכנסנו כאן הלילה ל'ערב אכילה'.
הרגע הגדול הגיע
התאמצו להתחיל את הסדר כמה שיותר מהר. גם כך התפילה ארוכה מהרגיל ויש גם הלל. לא כדאי להתעכב בפטפוטים בבית הכנסת ולא להימרח בבית. יש משפחות שמעדיפות לבחור נושא אחד שיהיה הציר הסובב לתכני הערב (לדוגמא: עם ישראל שהלילה הזה הוא יום ההולדת שלו, אמונה והשגחה פרטית, הודאה והכרת הטוב, ניסים), ויש שמעדיפים להשאיר זאת פתוח. כדאי לגוון בדברים שנשלב בערב: רעיונות (קצרים!) רלוונטיים, סיפורים, חידות, הצגות, שירים (כמה שיותר), ולשים לב שכל אחד מן הילדים מקבל את המקום שלו, לשמוע ולהשמיע. הכלל המנחה של כל הערב הזה: חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים. כל מה שמשרת את המטרה הזו, ועוזר לקרב אותה אל הלב שלנו - יתקבל בברכה.
המאמר המלא יפורסם בעלון ”שבת בשבתו“. לדוא“ל של הרב יוני לביא.