חמץ ומצה

הרב שמואל מביא קובץ הלכות בנושא חמץ ומצה - על קטניות, על בדיקת חמץ , מכירת חמץ ושריפת חמץ...(ארוך , אבל ניתן להדפיס.)

חדשות כיפה הרב שמואל אליהו 13/01/03 00:00 י בשבט התשסג


א.
ראוי לאדם שיזכור כל השנה את חג הפסח ויתכונן אליו כבר ממוצאי פסח בכך שיזהר שלא יתפזר חמץ בבית במקומות שיהיה קשה למצוא אותו בערב פסח. ושלא יאכל חמץ בשעה שספר פתוח לפניו שלא יכנסו בו פירורים שיקשה להוציאם בבדיקות חמץ.
ב.
כתב בזוה"ק (רע"מ כי תצא דף רפ"ב ע"ב) שהשומר עצמו בפסח מחשש חמץ - שמור גופו מיצה"ר, נשמתו עליונה ועליו נאמר "לא יגורך רע". על פי זה מובא מהאר"י שהנזהר מחמץ במשהו - מובטח לו שלא יחטא כל השנה כולה.
ג.
מצרכים לפסח- אין לקנות שום מוצר לפסח, אלא אם כן יש עליו השגחה מרבנות מוכרת ואחראית שהוא כשר לפסח.
ד.
כל המצרכים המיועדים לפסח בבית או בחנות, צריכים להיות שמורים במקומות מיוחדים לבל יפול עליהם אבק קמח או חמץ. ויזהרו שלא להניח את המצרכים המיועדים לפסח במקום שיש חשש שיתערבו עם החמץ וביותר יש להזהר בבית שיש בו ילדים קטנים.
ה.
בעלי מכולות וצרכניות יזהרו ביותר להפריד לפני פסח את המדפים שיש עליהם חמץ, מהמדפים שיש עליהם סחורה כשרה לפסח, כיוון שתערובת עלולה להכשיל רבים ועלולה לבוא מכך תקלה גדולה. על כן בערב פסח יש להוציא את החמץ למחסנים שלא יהיה חמץ בחנות כלל, ולא יניחו אותו על המדפים כשהוא מכוסה בנייר או בבד, כיוון שהמכסה יכול להקרע ואנשים עלולים לקנות חמץ בפסח ולחשוב שהוא כשר. ועוון תלוי בצוואר המוכר.
ו.
תרופות- יש כיום רשימות של התרופות הכשרות לפסח לכל נותני הכשרויות ולקופות החולים, ולכל תרופה או סירופ בחשש חמץ אפשר למצוא בדרך כלל תחליף תרופה כשירה כפי שיתן הרופא.
ז.
אם לא נמצאה תרופה כשרה לפסח, ויש הכרח לקחת את התרופה החמץ, יקנה קפסולות כשירות לפסח, ישים את התרופה בתוך הקפסולות ויבלענה. וכל זה בגלל החשש שהחמץ נמצא בציפוי הממותק של התרופה, ובשעה שהוא מונח בקפסולה כשרה כנ"ל - הוא לא נהנה ממנו כלל.
ח.
תרופות חמץ יכול להשהותם בבית בארון של תרופות, אך אסור להשתמש בהם. ובמקרים מיוחדים ישאל שאלת חכם.
ט.
חומצת לימון, ואלכוהל - שאין להם הכשר אין להשתמש בהם בפסח, כיון שכיום הם נעשים לעיתים מחמץ, ואע"פ שיש שלב שבו הם לא ראוים למאכל כלב, אעפ"כ בשעה שמשתמשים בהם למאכל "אחשביה" והרי הם ראוים למאכל משובח של אדם, ואסורים.
י.
תבלינים - יקנה תבלינים לפסח, רק במקום שברור לו, שבדקו קודם הטחינה שאין בתבלין חמץ ושאין קמח ודגן במטחנות, ואין לסמוך על המקילים שאומרים כי חמץ בטל קודם פסח.
יא.
ביצים - באופן כללי אין כיום בעיה בביצים, ומ"מ אם קונה במקום שתבניות הביצים אינן נקיות - יבדוק שלא נדבק בביצים תערובת או קמח. ביצים המוחתמות בדיו כשר לפסח, מסומנות כיום בכוכבית.
יב.
שפתון ומשחת שיניים - צריכים הכשר לפסח (ואסור למורחם בשבת ובחג).
יג.
תמונות - מי שיש לו תמונה עם שיבולים על הקיר או מגש של חמץ תלוי לנוי על הקיר - יורידו משם ויצניעו לפני הפסח, שמא יבוא בפסח להורידו ולהשתמש בו. (עיין מג"א שם ס"ק ב).
יד.
כרית כוסמת - כרית המלאה בכוסמת לא ישכב עליה בפסח, אלא ישים אותה עם החמץ וימכרנה לגוי.
טו.
חיטים מורעלות - חיטים מורעלות המשמשות כרעל עכברים, וכד' אע"פ שהנאת האדם אינו בקיומם אלא בביעורם על ידי העכברים, עם כל זה כעת רוצה בהם ואסור להשהותם בבית (שד"ח).
טז.
כלים שלא משתמשים בהם בפסח - אין צורך להכשירם אבל צריך לשפשפן היטב בערב פסח שלא יהיה חמץ ניכר. ויעשה זאת קודם שעה ששית. ויצניעם במקום צנוע שאינו רגיל לילך לשם בפסח. וטוב לסגרם בחדר מיוחד ולהצניע את המפתח עד לאחר הפסח. (שו"ע תנא סע' א. מ"ב ס"ק ב כה"ח שם ס"ק ב, ד).
יז.
לכתחילה לא יצניע את כלי החמץ במטבח אלא במחסן, ואם מצניעם במטבח אין די בהדבקת מדבקה שכתוב בה "חמץ" על הארון, אלא ידביק את הארון עצמו בנייר דבק חזק על מנת שלא יפתח בקלות באופן, שאם בטעות יבוא לקחת משם כלי יזכר בנתיים (עיין שו"ע כה"ח ס"ק י"ג מ"ב ס"ק ח').
יח.
אם קודם פסח לא שפשף הכלים מחמץ הדבוק בהם - ישפשפם בפסח (אם לא שמכר חמץ הדבוק בכלים, עיין בסעיף הבא), אם לא שפשפם בפסח - ישפשפם לאחר הפסח (עיין כה"ח סי' תמ"ח ס"ק ז' ומ"ב שם ס"ק ו').
יט.
גם מי שמוכר את כל חמצו לגוי צריך לנקות את הכלים כיוון שאין נכרי שיקנה את ה"חמץ הדבוק בכלים". ואת הכלים עצמם אין אנו מתכוונים למכור. ולכן יש לשפשף ולנקות את הכלים היטב. ובדיעבד, מי שמכר "חמץ הדבוק בכלים" לגוי - יכול להשתמש בכלים אלו אחר הפסח. ואם לא מכר לגוי – ינקה אותם אחר הפסח. –( כה"ח שם ס"ק ז).
כ.
כלים שמשתמשים בהם בפסח - צריך להכשירם אם הם משומשים ועיין לקמן בדיני הכשרת כלים. ואם הם חדשים - הם צריכים טבילה בלבד.
כא.
חמץ גוים ברשות ישראל - מותר להשכיר חדר לנכרי כדי שידור בו בפסח, אף על פי שיודע שהנכרי יכניס לתוכו חמץ. מכל מקום, הישראל אינו נוטל ממנו שכר על הכנסת החמץ אלא שכר על שכירות הדירה, שאף אם לא יכניס לשם חמץ, לא ינכה משכרו. (ועיין שו"ע יורה דעה קנא סע' י, מתי מותר להשכיר).
כב.
מי שנזקק לסיוע של עובדים זרים, יזהירם לבל יכניסו חמץ לביתו. שמא יחשדו בו שמאכילם חמץ, ועוד שעל ידי זה