על מצוַת התורה "והגדת לבנך ביום ההוא" (שמות יג ח ), כפי שנפסק ברמב"ם (הל חמץ ומצה פ"ז ה"א): "מצות עשה של תורה לספר בנסים ונפלאות שנעשו לאבותינו במצרים בליל חמשה עשר בניסן, שנאמר: זכרו את היום הזה אשר יצאתם ממצרים... ומנין שבליל חמשה עשר? תלמוד לומר והגדת לבנך ביום ההוא לאמור בעבור זה בשעה שיש מצה ומרור מונחים לפניך". ביאר רש"י (שמות שם) "והגדת לבנך - הבן שאינו יודע לשאול, והכתוב מלמדך שתפתח לו אתה בדברי אגדה המושכין את הלב", והוסיף עוד בפירושו לסידור (מובא בהגדה של פסח תורת חיים עמ סה) - "דרוש לו באגדה ופרסם לו הנס".
אם כן הגדה של פסח היא אגדה של פסח. כיצד? מה ההבדל ביניהן? וכיצד האגדה משלימה את ההגדה? מבאר המלבי"ם (ספר...) "שם אגודה כולל דברים מפורדים הנאגדים יחד".
אם כן, מקצוע האגדה שבתורה הוא אותו התחום הלימודי שבו אנו חושפים ומגלים את המקור האחד, המאגד מחבר ומקשר את כל הכוחות, הכשרונות והמאורעות שבטבע ובהסטוריה של עולמנו.
זהו כל עניינה של הגדה של פסח - לראות את כל מה שנראה לנו כמופרד ומובדל זה מזה, מקושר ומחובר מראשית ועד אחרית מתוך יסוד אחד ההולך ומתגלה למטרה ומגמה אחת, בהשגחה אלוקית מסודרת ומדויקת - אגדה של פסח.
אך מאידך, יש להיזהר שאותו האיגוד המחבר ומקשר לא יטשטש את ייחודיותו של כל פרט ופרט, את הצורך והחובה לברר ולנתח כל עניין לעצמו על מנת להבינו כראוי ולהסיק מסקנות לעתיד. הגדה מלשון גדוד העומד בפני עצמו אך נחלק ממערך כולל של צבא, ועל כן על "לא תתגודדו" דרשה הגמרא (יבמות יג) - "לא תעשו אגודות אגודות", וכדברי הר הירש (דברים יד ב): "יש לשמור על האחדות (ואפילו) חילוקי דעות... אל יביאו לידי פירוד לחברות שונות, אל יביאו לידי פילוגים אל תתגודדו, אל תתבדלו אל תתפלגו לקבוצות ולמפלגות".
ומה נפלאים ומתאימים דברי הרב קוק (אורות הקודש א עמ כה) לענייננו: "הרעיון של קירוב עולמות רחוקים (אגדה) זהו יסוד בניין העולם הרוחני ושכלולו, הוא כוח יסודי עובר כחוט השני בכל גילויי החיים בכל פינותיהם, והוא צריך להתגלות תמיד בצורה רחבה. התכונה האנליטית, אחרי שפועלת את פעולתה המנתקת כדי לברר כל מקצוע על פי חוגו (הגדה), צריכה להניח מקום להתכונה הסינטטית (אגדה) להופיע באור הנשמה המאחדת...".
על כן בליל הסדר הבא עלינו לטובה, נדע להגיד ובעיקר לאגד לבנינו, למכרינו ולעצמנו, את הפלא הגדול הממשיך ומתגלה דרכנו - הוא יציאת מצרים, יציאת בבל, יציאת אדום. ובע"ה נזכה בימינו להמשך התקיימותה של נבואת מיכה בשלמות "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" (מיכה ז יד).
המאמר המלא מתפרסם בעלון באהבה ובאמונה