יום חמישי
תענית בכורות
הבכורים מתענים ביום חמישי יב' בניסן ולא ביד' שחל השנה בשבת.
נהגו לסיים מסכת או להשתתף בסעודת סיום מסכת.
בדיקת חמץ
בליל יג' (יום חמישי בלילה) בודקים את החמץ – זמן הבדיקה לכתחילה מיד בצאת הכוכבים. לפני הבדיקה יברך "בא"ה אמ"ה אקב"ו על ביעור חמץ", ואין להפסיק בדיבור (שלא קשור לבדיקה) מהברכה ועד לסיום הבדיקה.
אין לאכול את סעודת הערב לפני הבדיקה, בכורים שהתענו מותרים באכילת ארעי (מזונות פחות מכביצה).
לאחר הבדיקה יבטל את החמץ באמירת "כל חמירא" כבשאר שנים.
את החמץ שמצא או שהותיר ליום ששי ושבת ירכז במקום שמור.
יקפיד מעתה להיזהר ויזהיר הילדים לאכול ע"ג מפת ניילון ושלא יתפזרו פרורים בבית.
יום ששי
שריפת חמץ
את החמץ שאין זקוק לו לשבת ישרוף ביום ששי, ולכתחילה ישרוף עד השעה החמישית כדי שלא יבוא לטעות בשנים הבאות. אין מבטלים את החמץ לאחר השריפה אלא יבטל בשבת.
הכנות לשבת ולחג
לכתחילה יכין את כל מאכלי השבת במוצרים הכשרים לפסח ובכלים הכשרים לפסח, וישאיר כמות קטנה של פת לסעודות השבת (רצוי פיתות).
יכין כבר ביום ששי את כל מה שנחוץ לליל הסדר :
· מי מלח (ואם לא הכין יכין כמות מועטת במוצ"ש).
· חרוסת (לא הכין יכין במוצ"ש בשנוי).
· צליית הזרוע והביצה לקערה (ואם לא צלה יצלה במוצ"ש ויאכלם ביום החג).
· בדיקת עלי חסה מתולעים (ורצוי להשתמש ב"חסלט"- ללא חשש תולעים).
· פתיחת בקבוקי היין לפני שבת.
· הכנת נרות בפמוטים ואש דלוקה לצורך יו"ט.
· המשתמש בשעון שבת יכוון באופן שיהיה אור עד סוף ליל הסדר.
השנה היא שנת ביעור מעשרות, ולכן בערב פסח יש להפריש מכל הפרות וירקות תרומות ומעשרות ולבער את מטבע הפדיון.
שבת - סעודות השבת
כדי לצאת ידי חובת סעודות שבת יש צורך לאכול "פת". גם מצה נחשבת לפת אלא שאין אוכלים מצה בשבת זו כדי שיאכל מצת מצוה לתאבון בליל הסדר.
כיצד לנהוג? בפוסקים מובאות שתי אפשרויות :
§ יש להותיר לסעודות השבת כמות מדויקת של פת, ויאכל בתחילת הסעודה פת ללא תבשילים ואחר כך ינקו הפה והידיים, יחליפו את מפת החמץ וימשיכו לאכול סעודת השבת במאכלים וכלים הכשרים לפסח. אם עבר מחדר לחדר אינו צריך לברך שוב, אלא יחזור ויברך ברכת המזון במקום בו אכל את הפת.אולם אם עבר מהבית לחצר או מהחצר לבית לדעת הרמ"א אין זה נחשב הפסק ולא צריך לברך שוב, ויש חולקים. אם אוכל בכלים חד פעמים יכול לאכול את התבשילים יחד עם הפת.
§ אפשרות נוספת היא להשתמש במצה עשירה (מצה שהעיסה נילושה ביין דבש או מי פרות) אך האשכנזים שנוהגים איסור בפסח במצה עשירה יזהרו שלא תבוא במגע עם כלי הפסח, וכן לא יאכלו אותה אחר זמן איסור אכילת חמץ.
מותר לאכול תבשילים העשויים מפירורי מצה (דגים, קניידלך וכד') אפילו למחמירים שלא לאכול "שרויה" בפסח. קטנים שאינם יודעים בסיפור יצ"מ יכולים לאכול מצות בערב פסח.
שבת קודש
משכימים להתפלל כדי שאפשר יהיה לסיים אכילת חמץ .
יש הנוהגים לחלק את הסעודה לשניים כדי לקיים בזה גם סעודה שלישית והעושים כן יברכו בהמ"ז, יצאו לטייל או ללמוד מספר דקות ואח"כ יטלו ידיים שוב ויאכלו (יש החולקים ואומרים שאין יוצאים י"ח סעודה שלישית לפני חצות היום ועוד שיש בזה איסור של ברכה שאינה צריכה).
החמץ שנשאר לאחר הסעודה צריך לתת אותו לנכרי או לבע"ח או שיפרר ויזרוק אותו לבית הכסא. בעיר שיש בה ערוב יכול להפקיר את החמץ במקום מוצנע ברה"ר. אם אין לו אפשרות ירסס על החמץ חומר פוגם (שהכין מלפני השבת) ויפסלנו מאכילת כלב.
בסעודות השבת רצוי להשתמש במפות ניילון חד פעמיים ויזרקם אחר השימוש.
אין להניח את החמץ בפח אשפה שלו או המשותף לדיירי הבניין .
לאחר האכילה ינער את הבגדים שלבש, ישטוף פיו וירחץ ידיו (אפשר לצחצח שיניים בלי משחה עם המברשת הישנה, בתנאי שלא יורד דם, ואח"כ יזרקנה עם החמץ).
כאשר אוכלים בבית רצוי לטאטא את הרצפה לאחר האכילה ואח"כ יפגום את החמץ שבמטאטא. רצוי להשתמש עם המטאטא הישן ואח"כ יזרקנה.
לאחר האכילה יש לבטל את החמץ ע"י אמירת "כל חמירא"
תפילת מנחה
לכתחילה יתפלל חצי שעה אחר חצות היום, אין אומרים צדקתך ומפסיקים לומר "ברכי נפשי".
יש הנוהגים לומר אחר מנחה סדר קורבן פסח, וכן יש הנוהגים לומר את ההגדה מ"עבדים היינו" עד "לכפר על עוונותינו".
סעודה שלישית
לנוהגים לאכול מצה עשירה יקבעו סעודתם על מצה עשירה, ויש מתירים לאכול מצה מבושלת או מטוגנת או עוגה אפויה מקמח מצה, ויש שקובעים את סעודתם רק על בשר, דגים, פירות וכדו'.
ישתדל לסיים את הסעודה שלישית קודם שעה עשירית כדי שיאכל את המצה בלילה לתיאבון, ובמידת הצורך יאכל לאחר זמן זה רק מאכלים שאין בהם מחמשת מיני דגן.
כתב השל"ה בשם הזוהר שרשב"י היה עוסק בתורה בשבת זו במקום סעודה שלישית.
הכנה משבת לחג
יש לזכור שאסור להכין שום דבר משבת לחג. לכן, אסור להתחיל לחמם את האוכל או אפילו להוציאו מהמקרר או לערוך השולחן לפני צאת השבת . עם צאת השבת תאמרנה הנשים "ברוך המבדיל בין קודש לקודש" ורק אח"כ תדלקנה הנרות. בתפילת ערבית מוסיפים "ותודיענו".
יהי רצון שד' אלקינו ואלקי אבותינו יגיענו למועדים ולרגלים הבאים לקראתנו לשלום, שמחים בבנין עירך וששים בעבודתך, ונאכל מן הזבחים ומן הפסחים אשר יגיע דמם על קיר מזבחך לרצון, ונודה לך שיר חדש על גאולתינו ועל פדות נפשינו.