א. ילדים עצבניים. כשהייתי מורה, הייתה לי תלמידה, שחודש לפני פסח איבדה את הריכוז והשתדלה בכל כוחה, לאבד גם את הריכוז של שאר התלמידים בכיתה. בדיקה קצרה העלתה, שהילדה יצאה מאיפוס בכל המקצועות, כי הבית שלה נכנס לכוננות פסח. אימא שלה נישלה אותה מהחדר, עד יעבור שואב אבק, כל הבלגן האישי שלה, סודר בצורה מזעזעת, והדציבלים בבית עלו ככל שפסח התקרב. כשזומנה האם לחקירה אצל המנהלת היא טענה בתמימות שלא היו דברים מעולם. "בקושי התחלתי פסח, עשיתי רק כמה מזרונים, מיטות, מסדרון, וכמה חדרים קטנים, לא יותר…"
ב. קופירייטרים מולהבים. הפרסומאים מנסים לפתות אותנו באמצעות קמפיינים מההגדה של פסח. מה נשתנה הפסח הזה? - שבסופר היפר שמיפר הכי זול, חכם מה הוא אומר?, שבמחסני אופנת חשמל המזון - משתלם בהמון, ושישה מי יודע? - כביש שש כמובן, הכי גרוע שיש. משום מה, בטוחים הקופירייטרים, שאם רק יצטטו לנו משפט מההגדה, יקנו אותנו, ומייד נרוץ לקנות את המוצר שלהם. תירגעו חברה, אמנם אנחנו מכירים טוב את ההגדה, אבל אנחנו גם מכירים את המבצעים הישנים שלכם, וכדאי שלקראת פסח תנערו אותם מאבק.
ג. חזאים נודניקים. אז נכון, השרב כבד, ויש עליה של כמה מטרים במפלס הזיעה. אבל לנסות למכור לנו כל יומיים ששרב כמו היום, לא היה בחמישים השנים האחרונות?. נו באמת…. ואגב, דנים רופים יקרים, אם הטמפרטורות החזויות שלכם תמיד גבוהות לעונה, אז כנראה שהעונה יותר גבוהה ממה שחשבתם.
ד. פובליציסטים משועממים. כל קטע שקשור איך שהוא לפסח, חייב להיות מרובע. ארבע אימהות, ארבע קושיות, ארבע כוסות, ארבעה בנים, וכן, גם הקטע הזה….