הלכות בדיקת חמץ: ולמה נוהגים להחביא עשרה פתיתי חמץ?

ש: ממתי ועד מתי אפשר לבדוק חמץ?

ת: יש לבדוק בצאת הכוכבים, ואם לא בדקו, אז לבדוק בהקדם האפשרי, בדיעבד אפשר לעשות בדיקת חמץ עד עלות השחר, בברכה (שו"ע או"ח תלא א. מ"ב סק"א. מ"ב תלה סק"ה.  חזון עובדיה לג).

ש: ואם עבר הזמן?

ת: אפשר גם למחרת, בי"ד, בלי ברכה (שם).

ש: מי שלא יכול לבדוק בצאת הכוכבים, יכול להקדים?

ת: כן בשקיעת החמה בברכה (שם).

ש: מי שעוזב מבעוד יום, כיצד יבצע בדיקה?

ת: ביום, בלי נר ובלי ברכה (שו"ע או"ח תלו א. עיין כחיצים ביד גיבור א 105).

ש: אם אני בודק בשני מקומות, עליי לברך בכל אחד?

ת: אם הם רחוקים ויש היסח דעת (שו"ע או"ח תלב ב. מ"ב סק"ז. חזון עובדיה מז).

ש: אם הגעתי ביום י"ד למקום חדש, האם לעשות בדיקת חמץ?

ת: אם כבר נבדק נבדק, לא.  אם לא נבדק, אז לבדוק מיד בברכה (שו"ע או"ח תלה א. מ"ב סק"ה).

ש: אם הגעתי בחול המועד למקום חדש שלא נבדק מה לעשות?

ת: לבדוק מיד, בלי ברכה (שו"ע או"ח תלה א).

ש: האם לבדוק חמץ קודם או להתפלל ערבית?

ת: ערבית. תדיר קודם (מ"ב תלא ח. חזון עובדיה מד).

ש: אם קראו לי ודיברתי בין ברכה לבין תחילת הבדיקה, מה לעשות?

ת: לברך שוב. היה הפסק והברכה לא חלה. אך דיבור באמצע בדיקה אינו פוסל דיעבד (מ"ב תלב ס"ק ה-ו. חזון עובדיה מד-מה).

כבר מכרתם את החמץ? הזדרזו - מכירת חמץ בכיפה, בקלות ובמהירות

ש: האם חייבים לבדוק בספרים?

ת: לא. אלו פירורים פחות מכזית. אך לא לקרוא בהם בפסח במקום אכילה (הגדת חזון עובדיה כא).

ש: בכלל האם חייבים לבדוק מקום בו אין פירורים כזית?

ת: לא. אם אין זה מקום אכילה כגון מטבח, חדר אוכל וכדומה. כזית = 29 סמ"ק = קופסת גפרורים (עיין שו"ת אגרות משה או"ח א קמה).

ש: האם אני חייב לבדוק מקום אותו ניקיתי היטב לפני פסח?

ת: באופן מהיר. ולוודא שלא נשכח שום מקום.

ש: מי שלא יהיה בחדרו כלל כל הפסח, האם חייב לבדוק?

ת: יכול להכליל את כל תכולתו במכירת חמץ, חוץ מפינה אחת, כדי לקיים בה מצות בדיקה (שו"ת שאילת שלמה ב קלט, קמא. ד קיא). 

 ש: כללית, אפשר לבדוק עם פנס ולא עם נר?

ת: כן.  אבל נר עדיף, אם אפשר (שו"ת יחוה דעת א ד.  וכך הביא בשם החזו"א. הגדה של פסח של הגרש"ז אוירבך 29).

ש: האם חייבים לבדוק במקום שבו לעולם לא נכנס חמץ?

ת: לא, אם זה מאה אחוז בטוח (שו"ע או"ח תלג ג.  שו"ת יחוה דעת א ה. פניני הלכה ד ה).

ש: למה נוהגים לשים עשרה פתיתי חמץ?

ת: סיפר הג"ר מאיר ברנדסדורפר, בעל שו"ת 'קנה בושם', בשם הגאון מטשעבין, שאמר על זה רמז בדרך צחות, שהנה הילפותא בגמרא פסחים (ז, ב) שצריכים בדיקה לאור הנר, משום שלמדנו מציאה מציאה וחיפוש מחיפוש וכו', ומציאה וחיפוש נלמד מפסוק "ויחפש בגדול החל ובקטן כלה וימצא" (בראשית מד, יב).  והנה בחיפוש דהתם, הרי האיש אשר על בית יוסף הניח את הגביע באמתחת בנימין, וגם לפני החיפוש וקודם שנמצא הגביע, הוא ידע היכן מונח הגביע והיכן לא, ובכל זאת עשה חיפוש באמתחותיהם של כל השבטים עד שמצא הגביע באמתחת בנימין. והכי נמי חיפוש כעין זה הוא בכלל החיפוש של ליל ארבעה עשר לאור הנר שתקנו חז"ל, ושם חיפוש על זה (שיעורי קנה בשם – הלכות פסח עמ' כז-כח הערה כה.  בצילו חמדתי עמ' קלג).

ש: בצבא אסור להניח פתיתי חמץ במתחם צבאי אחרי הניקוי, אז כיצד יקיימו מנהג זה?

ת: אין חובה.  המצוה היא לבער חמץ ולאו דווקא למצוא חמץ (רמ"א או"ח תלב ב. חזון עובדיה לז.  ומוסבר בשו"ת אז ישיר קול שירה סי' ד שבספר פסקי הלכות צבא עמ' 211 כתב הגר"ש גורן שנוהגים להניח עשרה פתיתים בצה"ל.  אמנם כיום, הפקודות השתנו מתקופת הג"ר גורן, ונהוג בצה"ל להכשיר את הבסיסים מספר ימים לפני פסח וחל איסור גורף בפקודות הצבא להכניס למחנה חמץ לאחר ההכשרה, כדי שלא יבואו לידי מכשול.  על כן, נהוג כיום לקיים את בדיקת החמץ ללא הנחת פתיתים בכדי שלא יבואו לאיסור חמץ בבסיסי צה"ל).