כמידי שנה לקראת חג הפסח, יוצאות לאור הגדות חדשות. רובן נראות אותו דבר, אך פה ושם ניתן למצוא הגדה שאפשר לומר עליה שהיא ייחודית, אולי אפילו יחידה במינה. כזו היא 'הגדה של פסח -הסיפור המצוייר', שיצאה השנה בהוצאת קורן. הגדה מאויירת על ידי אמנים בציורים מרשימים, המלווים את כל סיפור ההגדה, ומנגישים את הטקסט גם עבור מי שאינו רגיל בשפה התלמודית ביום יום.
את ההגדה איירו 'גורף' (גורדן ב. גורפינקל) עורך ותיק בסידרת באטמן, ארז צדוק, מבכירי אמני הקומיקס בישראל, והרב יוני לביא, אשר כתב את סיפור ההגדה בעברית מדוברת, והפיח חיים בסיפור ההגדה.
בשיחה עם כיפה מספר הרב יוני לביא על הייחודיות של ההגדה החדשה, ביצירתה היה מעורב, ובעצם מדוע יש צורך בעוד הגדה חדשה, כאשר כבר יש כל כך הרבה.
"ליל הסדר הוא אירוע שכל עם ישראל מאוד מחובר אליו", מספר הרב יוני לביא. "גם אנשים שלא מקפידים על קלה כבחמורה, ובדברים אחרים הם פחות בעניין, כאן אחוז עצום מעם ישראל, מדברים אפילו על 97 אחוז, מציינים את ליל הסדר, כשחלק גדול מהם קוראים את ההגדה.
עכשיו כאן יש מוקש, כי אפילו עבור הדתי המצוי, לא כל שכן עבור החילוני, הטקסט של ההגדה לא זורם בקלות בכלל. זהו טקסט עתיק, חלקו פסוקים, חלקו דברי תנאים, חלקו נוסף במהלך הדורות, זהו טקסט בן שמונה מאות שנה לפחות. ואחד הדברים המוחמצים בליל הסדר, זה שעד שכולם מתכנסים, וכבר רוצים לקיים את הקטע המסורתי של קריאת ההגדה - מרגישים קצת מנותקים, זה מרגיש קצת טרחני, או מלאה, או 'מייבש', וחבל. העוון הכי חמור בפסח זה להחמיץ את סיפור יציאת מצרים, ואנחנו לא רוצים שיפספסו".
מתוך ההגדהצילום: הוצאת קורן
הרב לביא מסביר את המחשבה שהובילה להוצאת ההגדה: "אני חושב שההגדה הצליחה למצוא סוג של גשר בנושא הזה. לנסות לפרק את המוקש. גם דרך הציורים שהם באמת מדהימים, - ראיתי הרבה הגדות עם איורים כאלה ואחרים, ולא ראיתי משהו ברמה ובאיכות כזו - שהציורים עצמם נועדו לחבר את הישראלי הממוצע, ולנסות לגעת ברגעים מהחיים שלו. הציורים לא עוסקים רק במה שהיה במצרים, אלא משקפים דברים שהיו בשואה, במסעי הצלב, או בגלויות השונות.
כלומר, הרעיון הוא ממש לקחת את כל האלפיים שנה האחרונות ולשזור אותן, כהמשך ישיר להגדה. 'הפרק הבא בתנך', שמוביל אל ההגדה ואלינו היום, עד תקומת מדינת ישראל, המעפילים, צה"ל וחיינו אנו".
לגבי חלקו האישי ביצירת ההגדה מספר הרב לביא: "החלק שלי הוא בקטע של הטקסט, אשר כתוב אמנם רובו בעברית - חלקו בארמית - אבל עדיין, גם העברית שלו זו עדיין עברית של לפני בין אלף לאלפיים שנה. מה שעשינו ברמת הטקסט, זה שלא רק הציורים יגידו את שלהם, אלא גם הטקסטים יהיו בעברית מדוברת, בשפה שגם הישראלי מעפולה, פתח תקווה, שדרות, מודיעין או קרית שמונה - יוכל לזרום איתו ולהתחבר אליו, וזה ייגע בו. זו תמצית הרעיון של ההגדה הזו.
ואני חושב גם שכל גיל יוכל להפיק ממנה תועלת לפי הרמה שלו. ילדים קטנים יתפסו את סיפור ההגדה ברמה של האיורים, ייהנו מהצבעוניות ומההמחשה, ומבוגרים יותר יצליחו לשים לב לניואנסים, לרמיזות שיש בתוך הטקסט ובתמונות, שהם מלאים ברבדים ובתמונות, ממש עד אלינו.
הרב לביא מסכם: "אם המוטו של ליל הסדר הוא 'חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים', אז אני חושב שההגדה הזו ממש קולעת לנקודה. זה לא רק סיפור של פרהיסטוריה - זה סיפור של כל ההיסטוריה - עד עכשיו. ואני חושב שההגדה הזו הצליחה לעשות את זה יותר מכל הגדה אחרת לפניה".