"בִּמְתֵי מִסְפָּר חִלִּינוּ פָנֶיךָ": סליחה לתענית אסתר - על הקורונה

מבוא

אחת הסליחות שאומרים בתענית אסתר פותחת בשורה "בִּמְתֵי מִסְפָּר חִלִּינוּ פָנֶיךָ". סליחה זו התחברה על ידי ר' משולם בן קלונימוס, בן המאה העשירית באיטליה. מתוך עיוני בה נוכחתי בצורה מענינת, ואפילו פלאית, כי אפשר לבאר ולהסב אחדים מבתי הפיוט; הבית הראשון שהוא הפזמון, השני והאחרון, על מצב הקורונה שבו אנו נתונים. ואמנם באתי לייסד ולנסח פרשנות התואמת למציאות בת זמננו של מגיפת הקורונה. למעשה, הסליחה עצמה מתייחסת במקומות שונים מפורשות לצרות של בני הדור האומרים אותה, ויש בה בקשות לזכות לישועה כשם שישראל נושעו בימי מרדכי ואסתר.

האיום כלפי היהודים בזמן מרדכי ואסתר היה על ידי צורר בשר ודם, ואילו האיום הנוכחי הוא כלפי האנושות כולה, לרבות כלפי בעלי חיים מסוימים, מצד נגיף זעיר שהוא בלתי נראה ונצפה לעין האדם. בשושן הבירה הייתה ליהודים הצלה מוחלטת, ואילו באשר לנגיף הקורונה הוא גבה זה כבר מיליונים של קורבנות אדם ברחבי תבל, לרבות אלפי קורבנות במדינת ישראל ובקרב יהודי העולם. עם זאת, הקב"ה החל לשלוח רפואה בדמות חיסוני הקורונה ובדמות תרופות היכולות להציל למצער את חייהם של חלק מן החולים.

למרות מבצע ההתחסנות במדינת ישראל, עדיין זקוקים אנו לרחמי שמים עצומים על מנת למגר את המגיפה. שכן אנו נתונים לחסדי שמים בכל דבר הקשור למחלה; למרות הימצאות החיסונים ישנם חלקים באוכלוסיה שאינם יכולים להתחסן וישנם כאלה שאינם מעונינים או מוכנים לעשות כן. וכן ישנן מוטציות ונעלמים רבים אשר טרם ידועים, המציבים תעלומה גם בפני אנשי הרפואה עצמם.

לדברי הרמב"ם בהלכות תעניות (ה, א), לימי הצום יש שייכות ממשית למאורעות ולמעשים בני הזמן והתקופה, והם אינם קשורים למאורעות העבר בלבד: "יש שם ימים שכל ישראל מתענים בהם מפני הצרות שאירעו בהן כדי לעורר הלבבות ולפתוח דרכי התשובה ויהיה זה זכרון למעשינו הרעים ומעשה אבותינו שהיה כמעשינו עתה עד שגרם להם ולנו אותן הצרות. שבזכרון דברים אלו נשוב להיטיב שנאמר 'והתודו את עונם ואת עון אבותם' וגו'" (ויקרא כו, מ).

לפיכך צום תענית אסתר השנה הוא דבר בעיתו, וראוי לכל אחד לנצל את שעת הכושר כדי להעתיר ולהרבות בתפילות לבורא עולם, וגם לשים את מבטחנו בקב"ה שישמע את תפילותינו. דבר זה נכון גם לגבי מי שפטורים מסיבות שונות מהצום גופו. לצד זאת, אין מנוס מלשוב ולהזכיר כי מוטל עלינו לעשות את הנדרש מאיתנו בלא עוררין; לשמור על הוראות הבריאות הרשמיות התקיפות בעת הזאת, שלא עברו כל שינוי למרות מבצע ההתחסנות. ביום הצום ראוי גם לכל מי שהפר את ההוראות לשוב בתשובה שלימה ולבקש מחילה ורחמים על הפרותיו, באופן שבורא עולם יוכל מעתה והלאה להעיד עליו שלא ישוב עוד לסורו.

פרשנות הפיוט על הקורונה -

הבית הראשון – הפזמון:

בִּמְתֵי מִסְפָּר חִלִּינוּ פָנֶיךָ – בסיבת הוראות הבריאות המגבילות את כמות המתפללים בבתי הכנסת, אפילו לפי התו הירוק, אנו נאלצים להתפלל לפניך ביום צום תענית אסתר בתפוסה מצומצמת ולא מליאה

לְשַׁוְעַת נְכֵאִים אַל תַּעְלֵם אָזְנֶךָ – פנה אלינו ברחמים, עצור את מגיפת הקורונה ורפא את כל החולים כולם בארץ ובעולם, ולא יילך שום אדם לבית עולמו בגין המחלה, השתא בעגלא ובזמן קריב

הַקְשֵׁב תְּחִנָּתָם מִשְּׁמֵי מְעוֹנֶךָ – שמע תחנוני בניך ובנותיך הקדושים והדואבים המבקשים והמייחלים לשוב לבתי התפילה ברוב עם כמלפנים

כְּבִימֵי מוֹר וַהֲדַס הוֹשַׁעְתָּ בָנֶיךָ – מי שענה למרדכי ואסתר בשושן הבירה הוא יעננו, וכן תהיה אף לנו הרווחה מן הצרה; רחם עלינו ובטל את מחלת הקורונה המהלכת בקרבנו.

הבית השני:

תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל אַתָּה יוֹשֵׁב – בשנה האחרונה מעטים יכלו להתפלל אליך בתוככי בתי הכנסת עצמם, ורוב עמך בית ישראל נושא את תפילותיו בין ברחובה של עיר, בין בחצרות הבתים, בין בשדות, בין בתוככי בתיהם ובמקומות נוספים כיוצא באלו. וכולם מקבלים עליהם עול מלכות שמים, ומהללים ומשבחים ומפארים ומברכים אותך

שַׁוְעָתָם מַאֲזִין וְרִנָּתָם קוֹשֵׁב – אתה מקשיב ומאזין ועונה לתפילות עמך ישראל בעת צרה

רִפְאוּת לְמַחַץ מַקְדִּים וּמְחַשֵּׁב – אתה חונן לאדם דעת, ובהשגחתך הפרטית המופלאה פיתחו אנשי המחקר והרפואה חיסונים אחדים וכן תרופות לריפוי המחלה, ועדיין זקוקים אנו לחסדיך ולרחמיך באופן שתיטע בלב הבריות את הרצון לשמור ולקיים את הנחיות הבריאות הרשמיות לאותה השעה ככתבן וכלשונן

קְנוּיֶיךָ לְהֵיטִיב וְנָוֵיהֶם לְיַשֵּׁב – היטיבה עם בני עמך, ועם כל בריותיך, רפאנו ונירפא, הושיענו וניוושעה, ובנה מקדשך במהרה בימינו.

הבית האחרון:

בִּינָה הֲגִיגֵנוּ עַתָּה וּרְאֵה בַצָּר – האזין לתפילותינו בעת הזאת, הביטה וראה את מכאובנו ואת חולי הקורונה המשתולל בינותינו

הַשִׁיבֵנוּ לִמְנוּחָתֶךָ כִּי יָדְךָ לֹא תִקְצָר – אין "מנוחה" אלא בית המקדש, ובתי הכנסת הם בבחינת מקדש מעט. על כן זכנו נא ונוכל לשוב מהרה לבתי התפילה בלא כל צורך לצמצם את כמות הנכנסים בשעריה, שהרי ממך לא ייפלא דבר

אָדוֹן קְרָאנוּךָ מִן הַמֵּצָר – בשלושת הסגרים שהוטלו עד כה במדינת ישראל, קראנו בשמך והוספנו תפילות על גבי תפילות לביטול מצב התחלואה הגבוב שהתפתח ונוצר, ליציאה מן המצר, ולשיבה להוויתנו כמקודם.

אָנָּא הוֹצִיאֵנוּ לַמֶּרְחָב וְחַלְּצֵנוּ מִצָּר – העבר נא את מגיפת הקורונה מן העולם, ושוב לא יהיה צורך להטיל סגרים על האוכלוסייה, ונוכל להתהלך ברשות הרבים בצורה חופשית וללא הגבלות. אמן, כן יהי רצון.