ראש הממשלה כבר הודיע כמה פעמים בשנה האחרונה על גניזת תוכנית ההתכנסות, אבל השבוע היא עומדת לחזור. ההתכנסות חוזרת, חברים, כי זה מה שרוצים מאתנו בפורים. אחרי שהמן קרא לנו עם מפוזר ומפורד, אנחנו חייבים להוכיח לו וליורשיו המודרניים שכשאנחנו רוצים, אנחנו יודעים להתכנס.
"לך כנוס את כל היהודים", אמרה אסתר למרדכי במגילה. את כל היהודים, היא אמרה. לא רק את החברים הקרובים ולא רק את אלו שחושבים בדיוק, אבל בדיוק כמוך. וכך גם אנחנו צריכים לנהוג, בעקבות אסתר. פורים הוא זמן שבו צריך להתכנס בלי מבחני כניסה, חשבונות פוליטיים וסרגלי מדידה. כחולים וכתומים, שחורים ולבנים, עולים וותיקים, דתיים וחילוניים. פשוט להתכנס. הגאולה במגילת אסתר התחילה רק כשהעם התאחד, התכנס, והתקהל. זה אומר שהדרך לגאולה, גם היום, עוברת ביכולת שלנו להתכנס.
בשביל זה אנחנו גם מתחפשים. כי למרות שאנחנו עוטים על פנינו מסכות, פורים, בהפוך על הפוך הוא דווקא חג הסרת המסכות. המסכה על הפנים באה לומר שהצד החיצוני שלנו הוא בסך הכול תחפושת, לא יותר. בפורים אנחנו רוצים שיתייחסו לצד הפנימי שלנו כי הוא העיקר. אם תרצו, המסכה בעצם צועקת לכולנו: עזבו את מה שאתם רואים בחוץ, בין כה הכול תחפושת. אל תסתכלו במסכה אלא במה שנמצא מתחתיה. מתחת לכחול, לכתום, לשחור וללבן, יש בסך הכול עוד יהודי שרוצה להיכנס ולהתכנס.
בשביל זה אנחנו גם שותים (ולא נוהגים). גם היין נועד לחשוף את הסודות הפנימיים שלנו. הוא מקלף אותנו מהפוזות החיצוניות, ומשאיר אותנו בלי ציפויים, רק עם האמת הפנימית. נכנס יין, יצא מה שבפנים. היין מכניס אותנו פנימה לגרעין הטוב שיש בתוך כל אחד מאתנו, וכשנכנסים פנימה, קל יותר להתכנס.
בשביל זה אנחנו שולחים משלוחי מנות ונותנים מתנות לאביונים. כי עם כל הכבוד ליין ולתחפושות, שלא נתבלבל, המצוות העיקריות של פורים, המצוות החשובות של החג, הן כרגיל, המצוות החברתיות. מצוות משלוח מנות שבאה לחבר אותנו אחד לשני, ומצוות מתנות לאביונים שבאמצעותה אנחנו נזכרים גם בשכבות החלשות, הן המצוות שמבטאות יותר מכול את חג ההתכנסות וההתקהלות. שמחה אגוצנטרית היא לא שמחה אמיתית. מוכרחים להיות שמח, אבל מוכרחים לעשות את זה יחד, והמצוות החברתיות של פורים עוזרות לנו להשיג את אותו יחד, ואת אותה התקהלות והתכנסות.
אז לכבוד פורים תוכנית ההתכנסות חוזרת, והחג הזה קורא לנו כמו טוקבק מתלהב באינטרנט: כנסו, כנסו. אדר כבר נכנס מזמן, ועכשיו זה תורנו: להיכנס, ולהתכנס. לא כל יום פורים, אז לכו וכנסו את כל היהודים.