חז"ל (מגילה טו. ועוד) לומדים מאסתר כיצד להביא גאולה לעולם. אסתר המלכה סיפרה לאחשוורוש על תכניתם של בגתן ותרש להרעיל אותו והיא גם סיפרה לו שמרדכי הוא זה שגילה לה סוד זה.
היא יכלה לומר זאת בשם עצמה והיה לכך אפילו יתרון שאחשוורוש לא יחשוד שיש קשר בינה לבין מרדכי, אך היא הקפידה לומר זאת בשם מרדכי. חשוב היה לה "לומר דבר בשם אומרו" ולא לייחס את הדברים לעצמה.
בזכות הנהגה זו באה גאולה לעולם והיהודים ניצלו מגזירת המן, שהרי מתוך רצון לגמול חסד עם מרדכי על כך שהציל אותו מהתכנית של בתן ותרש העלה אחשוורוש את מרדכי לגדולה ומאז החלה נפילתו של המן.
מהי החשיבות הגדולה באמירת דבר בשם אומרו? ומדוע הגאולה תלויה דווקא בהתנהגות שנראית כל כך שולית ולא חשובה?
שיתוף הפעולה בין מרדכי לאסתר הצליח בזכות זה שהם פעלו ללא אינטרסים אישיים, ללא אגו, ללא תחרות, אלא שניהם פעלו לשם שמים, למען הצלחת המשימה שהיא הצלת האומה הישראלית. אילו הם היו פועלים עם נגיעות אישיות, ואפילו אחד מהם היה חושב על טובת עצמו ולא רק על הצלחת המשימה, זה היה מתבטא בכך שכל אחד היה רוצה שהניצחון יהיה מיוחס אליו, שאותו יעריכו יותר, וזה היה גורם לכישלון הגאולה.
לאסתר לא היה משנה בזכות מי תגיע הגאולה אלא רק שהיא תגיע וכמה שיותר מהר. היא הייתה מגויסת לחלוטין לטובת הצלחת הגאולה וכך גם מרדכי ובזכות זה היא הגיעה.
כך גם בגאולת מצרים היה שיתוף פעולה בין שני המנהיגים – משה ואהרן. משה רבנו חשש שיהיו סכסוכים ואולי אהרן ח"ו יעלב אם משה הצעיר ממנו יקבל את תפקיד ההנהגה, ואם זה יקרה זה ימנע את הצלחת המשימה שהיא הוצאת ישראל ממצרים. לכן משה רבינו ביקש מהקב"ה שיטיל את המנהיגות על אהרן אך הקב"ה אמר לו שאהרן מגויס כולו להצלחת המשימה ואינו נגוע כלל וכלל בנגיעות אישיות ולכן "וראך ושמח בלבו". למדנו מכאן, ששיתוף פעולה חף מאינטרסים ונגיעות אישיות הוא הערובה לגאולה.
גם בימינו, קיימות קבוצות שונות בעם ישראל, כל קבוצה והכישרון שלה והיתרון שלה. הצלחת הגאולה תהיה כאשר הקבוצות השונות ישתפו פעולה מתוך הבנה שרק שיתוף פעולה חף מאינטרסים, ששם לנגד עיניו את הצלחת המשימה בלבד הוא זה שיביא את הגאולה במהרה בימינו אמן ואמן.
הכותב הוא ראש ישיבת ההסדר קריית גת