הלכות עשרה בטבת

מה טעם הצום, מי צריך לצום ומי פטור. הרב הלל מרצבך עושה סדר בהלכות צום עשרה בטבת

הרב הלל מרצבך
ט בטבת התשעט
,
17 בדצמבר, 2018 10:23
הכותל המערבי

הכותל המערביצילום: pixabay

עניינו של היום

א.        הטעם לתענית בעשרה בטבת, הוא: "שבו סמך מלך בבל נבוכדנצר הרשע על ירושלים והביאה במצור ובמצוק ומזה נמשך החורבן".(משנ"ב תקמט, ב)

ב.        כתב הרמב"ם שמטרת הצום (הלכות תעניות ה, א): ״לעורר הלבבות ולפתוח דרכי התשובה ויהיה זה זכרון למעשינו הרעים ומעשה אבותינו שהיה כמעשינו עתה עד שגרם להם ולנו אותן הצרות, שבזכרון דברים אלו נשוב להיטיב״.

ג.         החלטת הרבנות הראשית (כ"ז כסלו תשי"א): "יום העשירי בטבת נקבע על ידינו ליום השנה לקהילות ישראל, אנשים נשים וטף, שנרצחו בהמוניהם באכזריות חימה, בידיה הטמאות של המפלצת הנאצית בגרמניה... יום זה, יום העשירי בטבת, לבניהם ולקרוביהם, כדינו של יום המיתה - לאמירת קדיש, ללימוד משניות ולהדלקת אור נשמה".

ד.        המסר של י' בטבת הוא, שאין להתמקד רק במכה בפטיש, בארוע המסעיר עצמו (חורבן המקדש), אלא לראות את התהליך בשלביו המוקדמים.


הלכות צום עשרה בטבת

ה.        מעוברות, יולדות ומניקות שקשה להן לצום פטורות מן התענית.

ו.          חולים שזקוקים לאכול ולשתות פטורים מן התענית.

ז.         זקן תשוש שקשה עליו התענית - אין צריך לצום.

ח.        אדם שצריך ליטול תרופה בצום, עדיף שיטלנה בלי מים. אך אם קשה לו ליטול ללא מים - יערב את המים עם דבר מר וישתה.

ט.        הפטורים מלצום אינם צריכים להתענות תענית שעות ולא לאכול פחות מכשיעור. אבל אל יאכלו מעדנים אלא מה שצריכים לאכול.

י.          קטנים אין צריכים להתענות, גם לא תענית שעות, אך אין להאכילם מעדנים אלא מה שצריכים לאכול בארוחות ובכך לא יפרשו מן הציבור שמתענה.

יא.      קטן הסמוך לגיל מצוות שיש בו דעת להתאבל, מחנכים אותו לצום מעט עם הציבור, ומאחרים את שעת הארוחה שלו, וראוי לחנכו שלא יאכל מעדנים.

יב.      חתן וכלה שחל עשרה בטבת בתוך שבעה ימי משתה שלהם -  צריכים להתענות.

יג.       הרוצה לאכול ולשתות לפני עלות השחר צריך להתנות לפני שהולך לישון שיאכל לפני עלות השחר. אם לא התנה - יכול לשתות (לדעת רוב הפוסקים), אך לא לאכול.

יד.       יש להימנע מלצחצח שיניים בצום. אם זה מפריע לו ויש לו צער רב מזה - יכול לצחצח, ויקפיד שהמים לא יכנסו לגרונו ויבלע אותם.

טו.      אסור לטעום מאכל, אפילו אם מתכוון לפלטו מיד.

טז.     מי שטעה ואכל בצום, חייב להמשיך לצום. אך לא יאמר בתפילתו "עננו". ואינו צריך להתענות ביום אחר תמורת הצום ששבר.

יז.        אמירת ענננו – למנהג האשכנזים: היחיד אומר בתפילת מנחה "עננו" בברכת "שומע תפילה". למנהג הספרדים: היחיד אומר במשנה ובשחרית.

יח.      שליח ציבור מוסיף ברכת "עננו" בין "גואל ישראל" ל"רפאנו" כברכה בפני עצמה.

יט.      שכח היחיד לומר "עננו" ולא הזכיר עדיין תיבת "ה'" של חתימת "שומע תפילה" חוזר ואומר "עננו". ואם אמר תיבת "ה'" -  אינו חוזר, ויאמר "עננו" בסוף "אלקי נצור". אם סיים תפילתו - אינו צריך לחזור.

כ.         שליח ציבור אומר "עננו" בחזרה, רק כשיש בביהכ"נ רוב מניין (לדעת המשנ"ב צריך שבעה) שמתענים.

כא.     כשמתפללים מנחה בתענית ציבור חצי שעה סמוך לשקיעה, כוהנים המתענים יישאו כפיים.

כב.     בתענית אין עולה לתורה אלא מי שמתענה. כהן שאינו מתענה יצא מביהכ"נ, ויעלה ישראל במקומו.

כג.      אם אין רוב מניין שמתענים אין לקרוא בפרשת "ויחל".

 

נתפלל שיתהפכו ימי אבלנו לימי שמחה ואחדות, כדברי הנביא זכריה: "כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת, צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית-יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה, וּלְמֹעֲדִים, טוֹבִים; וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם, אֱהָבוּ".

17.12.2018

1. תודה רבה, עושה סדר. (אחד)

דווח על תגובה לא ראויה
17.12.2018

2. מה שעות הצום? (בן יהודה)

דווח על תגובה לא ראויה
06.01.2020

3. מקור להלכה (ברוך )

כתבתם שלקחת תרופה יכולים לערב מים בדבר מר בתענית. רציתי לשאול מקור הדברים

דווח על תגובה לא ראויה
06.01.2020

4. מקור להלכה (ברוך )

כתבתם שלקחת תרופה יכולים לערב מים בדבר מר בתענית. רציתי לשאול מקור הדברים

דווח על תגובה לא ראויה
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

המחאות האלימות בארה"ב צילום: shutterstock

פשעי שנאה באמריקה - ואצלנו?

קרא עוד