ש: היתכן שצום יחול ביום שישי?
ת: עשרה בטבת הוא היחיד. שו"ע או"ח תכח. תקנ.
ש: מותר לאכול לפני עלות השחר?
ת: כן. אם התנה לפני שהלך לישון ודי להתנות במחשבה (שו"ע תקסד א. מ"ב ג. שעה"צ ג - מ"צ).
ש: מותר לצחצח שיניים?
ת: כן (שו"ת מנחת יצחק ד קט. ילקוט יוסף מועדים תקלד - מ"צ).
ש: רחיצה מותרת?
ת: גם החמיר בכל עשרה בטבת השנה מותר מפני כבוד השבת (מ"ב תקנ סק"ו. שו"ת יחוה דעת ה מא - מ"צ).
ש: האם מי שלא צם יכול להיות שליח ציבור?
ת: לא. שו"ע או"ח תקסו ב.
ש: יש מנהג לתת צדקה לעניים?
ת: כן. אגרא דתעניתא צדקתא. יש נוהגים לתת מחיר מה שהיה אוכל. מ"ב תקסו יב.
ש: מותר לטעום מאכל אם לכבוד שבת חשש שטעמו פגום?
ת: לטעום מעט ולפלוט. שו"ע או"ח תקסז א הגה. מ"ב סק"ו.
ש: יש להתעטף בטלית ולהניח תפילין במנחה?
ת: הרב לא נוהגים בתפילין. שע"ת לד סק"ב. לז סק"א. ביה"ל לז ד"ה בשעת. טלית, אין מניעה.
ש: אם הציבור מתפלל מנחה אחרי השקיעה, האם קוראים בתורה פרשת ויחל ולומר עננו בשמונה עשרה?
ת: כן. אך יש להיזהר להתפלל לפני השקיעה שיש בזה משום זלזול בכבוד שבת (שו"ת דבר יהושע ג סג. פסקי תשובות תקנ י - מ"צ).
ש: האם אומרים ברכת כהנים?
ת: אומרים בשם החזו"א שיעלה כהן שמתענה גם במנחה גדולה, וכך נהגו למעשה בבית מדרשו בבני ברק (קהלות יעקב ברכות כט. מעשה איש ב צח), וכן נוהגים אחריו בעוד מקומות (מועדים וזמנים ז רמח). אך זה חידוש. באופן פשוט נושאים כפים רק במנחה קטנה (שו"ת שבט הלוי ח כג. הליכות שלמה פ"י הערה כא), ויש אומרים רק אחרי פלג המנחה (לוח א"י). עיין פסקי תשובות קכט (אות א) ואישי ישראל (כז הערה קטז - מ"צ).
ש: האם אומרים וידוי ונפילת אפים במנחה?
ת: לא (מ"בתקנ ס"ק יא). והוא הדין שאין אומרים אבינו מלכנו (מ"ב תרב סק"ג), ויש ספרדים האומרים אבינו מלכנו בדילוג אלו שמוזכר בהם חטא (עיין שו"ת יחוה דעת א נד. פסקי תשובות תקנ 37 - מ"צ).
ש: מתי נגמר הצום?
ת: בצאת הכוכבים בתוך שבת. שו"ע רמט ד הגה.