כמעט כולנו שמענו יותר מפעם את השאלה "איפה אלוקים היה בשואה?". בבואנו לדון בנושא השואה במבט אמוני עלינו לזכור בראש ובראשונה כי מדובר, ובצדק גמור, בנושא טעון מאוד מבחינה רגשית, ולכן יש לגשת אליו ברגישות הראויה. יש לזכור קודם כל כי מדובר בטרגיה לאומית ואנושית ואישית הגרועה ביותר שידעה האנושות. מדובר בפשע מלחמה החמור ביותר שנעשה מאז ומעולם. כבר בספר דניאל (י"ב, א') מובא "וְהָיְתָה עֵת צָרָה אֲשֶׁר לֹא-נִהְיְתָה מִהְיוֹת גּוֹי עַד הָעֵת הַהִיא", כלומר, שתהיה קטסטרופה חסרת תקדים ובלתי נתפסת ברגש או בשכל.
יחד עם זאת, בבואנו לדון לוגית עלינו לעשות הפרדה בין הרגש לשכל. כאב רגשי עצום ומוצדק לא אומר שאם דבר כזה התאפשר אז אין אלוקים חלילה או שחלילה אינו מוסרי. כאב רגשי רק אומר שזה כואב לנו, ואולי אפילו בלתי נסבל עבורנו מבחינה רגשית, ובצדק גמור.
נשתדל, בכל אופן, למקד את הדיון לוגית כרגע, למרות העניין הרגשי. אם התורה היתה מבטיחה שלעולם לא תהיה שואה, הרי שהשואה היא הפרכה לתורה. אולם, כאשר התורה אומרת בכמה וכמה מקומות שקיימת אופציה לאסונות קשים, תוך מתן תיאורים מחרידים המזכירים את מה שקרה בשואה, הרי שלוגית אין שום קושיה על התורה מזה שהתאפשרה שואה. עלינו לזכור- אנו בוחנים כאן את התזה שהתורה עצמה מציגה ולא תזה על אלוקים דמיוני שבדו הוגים, שרובם אינם יהודים, מליבם. האופיום להמונים על אלוקים דמיוני שבדינו מליבנו איננו תואם לגמרי לתזה שאותה מציגה התורה, ולכן לא בוחנים את אמיתות התורה באמצעות התחזיות שלו. את אמיתות התורה בוחנים באמצעות תחזיותיה שלה בלבד.
די לדעת תנ"ך או אפילו חומש, בצורה בסיסית ביותר, כדי לראות תיאורים מזעזעים ומחרידים של נבואות על אסונות וצרות מהגויים, המזכירים את השואה. יש כאלו לרוב בפרשיות הקללות שבפרשות "בחוקותי" ו"כי תבוא". יש אזכורים כאלו בפרשת "וילך" ו"האזינו". יש נבואות זעם רבות, בתנ"ך כולו.
אם כן, בשלב הזה נחליף את הטיעון השגוי "אם יש אלוקים לא תיתכן שואה כלל בשום מצב. ומשראינו שהיתה שואה זה אומר חלילה שאין אלוקים" בשאלה אחרת, קצת שונה "מדוע עשה אלוקים את השואה?"
התשובה העיקרית והאמיתית לשאלה זו, היא שמוחנו כבני אדם הוא קטן ומוגבל מלהבין חשבונות שמיים. כך אומר הנביא ישעיה בפרק נ"ה (פסוקים ח'-ט') : "כִּי לֹא מַחְשְׁבוֹתַי מַחְשְׁבוֹתֵיכֶם וְלֹא דַרְכֵיכֶם דְּרָכָי נְאֻם ה': ט כִּי-גָבְהוּ שָׁמַיִם מֵאָרֶץ כֵּן גָּבְהוּ דְרָכַי מִדַּרְכֵיכֶם וּמַחְשְׁבֹתַי מִמַּחְשְׁבֹתֵיכֶם". אנחנו איננו יודעים חשבונות שמיים. זה נראה לנו, כבני אדם עם ראייה מצומצמת, כמאורע אקראי ולא מתוכנן מראש, אבל למעשה הכל מתוכנן מראש ויש לו סיבה אלוקית, רק שלנו כבני אדם אין כלים לראות את זה. פשוט לנו גם שה' הוא ישר וצודק. התורה מעידה (דברים, ל"ב, ד'): "הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ כִּי כָל-דְּרָכָיו מִשְׁפָּט אֵ-ל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל צַדִּיק וְיָשָׁר הוּא".
בשלב הזה, ישאל הקורא, אם אין לנו מושג מדוע עשה זאת ה', מדוע עדיף לוגית להאמין שה' עשה זאת, וגם שיש בזה צדק אלוקי הנשגב מהבנתנו, ולא שפשוט מדובר באירוע אקראי? במילים אחרות- הטיעון שאמרתי למעלה יישמע לקורא כאפולוגטיקה שאולי תיתכן, אבל אין סיבה להאמין בה.
התשובה היא שעלינו לעמת שתי תיאוריות זו מול זו, ולראות איזו מהן התרחשה במציאות. נתחיל בתיאוריה הטוענת שהעולם מתנהל ללא כוח עליון המכוון אותו. נשאל את עצמנו, מה הסבירות לזה שמתוך גלות בת כמעט 2000 שנה, האסון הנורא ביותר שקרה לעם ישראל קרה באותו עשור שבסופו קמה מדינת ישראל? נכון, הגויים לא ממש עשו לעמנו חיים קלים במהלך כל שנות הגלות. אבל, לא היה ניסיון ממוסד ושיטתי ומקיף לרצח כל העם היהודי מימי המן הרשע ימ"ש ועד ימי היטלר ימ"ש. נתאר לעצמנו שאסון כזה היה קורה לא 1000 שנה קודם, אלא 50 שנה בלבד קודם. כל מי שלמד היסטוריה יודע שבשנים שאחרי מלחמת העולם השנייה, ועד קום המדינה, הפכו היהודים להפקר בעיני ההמון במדינות רבות. לולא היתה תשתית למדינה יהודית בארץ ישראל, לא יכל העם היהודי לשרוד כעם, לו התחוללה השואה 50 שנה קודם. השרידים היו מתים, נכחדים או מתבוללים תוך דור.
לא ניתן גם לטעון שבדרך טבעית השואה הובילה לקום המדינה. שוב, כל מי שלמד קצת היסטוריה יודע שהן הבריטים והן הערבים לא ממש חיבקו אל חיקם את העולים לארץ אחרי השואה, ואלו נאלצו להילחם על שרידות העם. לולא היתה תשתית למדינה בשנים אלו, הגויים לא היו נותנים לנו אותה מטוב ליבם. במילים האחרות- לו היה השואה קורית 50 שנה קודם, זה לא היה מוביל להקמת המדינה 50 שנה קודם, אלא להיכחדות העם היהודי.
עכשיו נבחן מה ה"תזה היהודית" אומרת. נתחיל מהשוואה לשתי הגאולות הקודמות. לפני גאולת מצרים, על פי המדרש, נפטרו 80% מעם ישראל במכת חושך. רק חמישית זכו לצאת ממצרים. בתחילת ימי שיבת ציון היתה הגזירה של המן הרשע, שרק בזכות חזרה בתשובה מאסיבית התבטלה לפני שבוצעה והפכה לימי הפורים.
ומה בקשר לגאולה העתידית? הגמרא במסכת סנהדרין (דף צ"ז עמוד ב') מביאה ברייתא: "רבי אליעזר אומר אם ישראל עושין תשובה נגאלין ואם לאו אין נגאלין. אמר ליה רבי יהושע אם אין עושין תשובה אין נגאלין אלא הקב"ה מעמיד להן מלך שגזרותיו קשות כהמן". בהמשך הברייתא, אגב (בדף צ"ח עמוד א') משתתק רבי אליעזר, מה שאומר שהוא הסכים לטיעון של רבי יהושע. נתבונן היטב- אומר לנו רבי יהושע לפני מעל 1500 שנה, שכשיגיע זמן הגאולה של עם ישראל, אם עם ישראל לא יהיה ראוי מצד מעשיו, ה' יעמיד לישראל מלך שגזרותיו קשות כהמן מיד לפני הגאולה. ואכן, מיד אחרי השואה, קמה מדינת ישראל.
יותר מזה, הגמרא בהמשך (שם) מביאה שגם תלמידי חכמים יהיו בסכנה באותה תקופה שלפני ביאת הגאולה "רבי אומר אף מזה שנאמר 'כי לפני הימים ההם (=לפני הגאולה) שכר האדם לא נהיה ושכר הבהמה איננה וליוצא ולבא אין שלום מן הצר' (זכריה, ח', י') מאי ליוצא ולבא אין שלום מן הצר? רב אמר אף תלמידי חכמים שכתוב בהם שלום דכתיב 'שלום רב לאהבי תורתך' (תהלים, קי"ט, קס"ה), אין שלום מפני צר". אם כן אומרת לנו הגמרא שבימים שלפני הגאולה גם צדיקים ותלמידי חכמים יהיו בסכנה ולא יהיו שרויים בשלום.
למעשה כבר הנביא ירמיה (פרק ג', פסוק י"ד) מתאר אופציה שרק אחד מעיר ושניים ממשפחה ישרדו, והם יעלו לארץ ישראל- "שׁוּבוּ בָנִים שׁוֹבָבִים נְאֻם ה' כִּי אָנֹכִי בָּעַלְתִּי בָכֶם וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם אֶחָד מֵעִיר וּשְׁנַיִם מִמִּשְׁפָּחָה וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם צִיּוֹן".
למעשה, אם מעיינים היטב בסוגיה המפורסמת של שלוש השבועות במסכת כתובות (דף קי"א עמוד א') ניתן להגיע גם למסקנה של קשר רוחני לכאורה בין השואה לתקומה. אומרת הגמרא "כדרבי יוסי ברבי חנינא דאמר ג' שבועות הללו (=שנזכרו בשיר השירים) למה (=כלומר, מה טיבן)? אחת שלא יעלו ישראל בחומה. ואחת שהשביע הקדוש ברוך הוא את ישראל שלא ימרדו באומות העולם. ואחת שהשביע הקדוש ברוך הוא את העובדי כוכבים שלא ישתעבדו בהן בישראל יותר מדאי". שלושת השבועות מותנות אחת בשנייה, ונועדו להבטיח שבכל הגלות הארוכה עם ישראל ישרוד. ברגע שהיתה השואה, הרי שהגויים עברו על השבועה שלא ישתעבדו בעם ישראל יותר מדי, וממילא לאחריה הותרו גם שתי השבועות של עם ישראל, ורק אז התאפשר קום המדינה, מה שלא עלה בידי הציונות עד אז במשך עשרות שנים.
כאמור, איננו יודעים כלל חשבונות שמיים. איננו יודעים למה קרתה השואה. אולם אנו יודעים שסמיכותה לקום המדינה מסתדרת עם ספרות חז"ל ופחות מסתדרת עם תפיסה שמדובר בהיסטוריה אקראית. משהבננו את זה, נסמוך על החוכמה האלוקית, גם בחלק הגדול שאיננו מבינים, ואולי לעולם לא נזכה להבין.