חג הסוכות מגיע במעבר מימי הדין, שבהם עמדנו במשך לא מעט ימים בתפילה ובקשת סליחה ומחילה מתוך צפייה שה' ינהג עמנו בחסד ובמידת הרחמים, אל עונת האסיף, שבסוף הקיץ, ימים שיש בהם שפע כלכלי ושמחה.
בשעה שאדם יוצא מביתו 'מבצרו' בו הוא חש מוגן, אל הסוכה הדלילה והארעית ושם את מבטחו בה', הוא מכיר תודה על חסדי ה' בשנות הנדודים במדבר, ובנוסף גם מפנים, שקניינו ועושרו אינם מובטחים לנצח, וכי למרות הכל, הצלחתו תלויה בה'.
בשלושה מקומות, הדגישה התורה, את החשיבות לשמוח בחג הסוכות, בעיקר בעת נטילת הלולב מעץ התמר, האתרוג, שלושת ההדסים ושתי הערבות, אשר שונים בצורתם, בטעמם ובריחם.
מוטיב השמחה גם בא לידי ביטוי בדבריו של הרמב״ם בהלכות לולב (פרק ח, הלכה יב): אשר פסק, כי ׳אף על פי שכל המועדות מצוה לשמוח בהן, בחג הסוכות היתה שם במקדש שמחה יתרה, שנאמר ״ושמחתם לפני ה׳ אלוהיכם שבעת ימים׳״ (ויקרא כג, מ).
ביציאה אל הסוכה נזכור כי חסדי ה' לא תמו גם בימינו. בנטילת ארבעת המינים השונים בצורם, בריחם ובטעמם נלמד על חשיבות הכלת האחר, אשר שונה מעמנו, ובל נשכח, כי החיל והחוסן מובטחים לנו דווקא בעת שנתאחד וגם נקשור את גורל כל חלקי עמנו יחד.
יהי רצון ונזכה. חג שמח