חג הסוכות, בו עם ישראל נוטש את דירת הקבע שלו ועובר למשך שבוע לדירת ארעי, הוא הזדמנות מצוינת להפנות את אור הזרקורים אל המצאת המאה המשלבת בין השניים, כמעט ללא מאמץ. מרפסות הסוכה. בשנים עברו, משפחות שגרו בבנייני קומות היו צריכים לטפס אל הגג או לרדת אל החנייה או הדשא, כדי למצוא מקום בו יוכלו למקם את הסוכה תחת כיפת השנים.
בשנים האחרונות, הפך הביקוש למרפסות סוכה לפריט חובה של ממש בכל פרוייקט דיור המשווק בימים אלה ופונה לציבור הדתי. "אין ספק שמדובר בכאב ראש לא קטן עבור המהנדסים" - אומר חיים גולובנציץ', מנהל השיווק בפרויקט של חברת 'רסקו' ברמת אילן, גבעת שמואל, בשיחה עם 'כיפה' - "אבל אין לנו הרבה ברירה. למרות שמדובר סך הכל בשבוע אחד בשנה, בפרוייקטים עם אורנטציה דתית, הדרישה למרפסות סוכה היא חד משמעית. בלי זה משפחות דתיות פשוט לא יקנו. מעבר לזה, אל תחשבו שמדובר בתענוג זול. מדובר בתוספת של כמה עשרות אלפי שקלים, כך שמדובר בהשקעה של ממש".
זה אומר שכל הדירות בבניינים הגבוהים בפרוייקט שלכם בגבעת שמואל מכיל מרפסות סוכה? - אני תוהה. "ממש לא" הוא עונה - "אנחנו עושים כמיטב יכולתנו להכיל כמה שיותר דירות כאלה, אבל בגלל המגבלות הידועות, רק כ-40 אחוז מהדירות מכילות מרפסת סוכה וגם אצלם היא לא גדולה מידי, בכפוף לדרישות מינימום הלכתיות. שאר הדירות מכוונות מראש לציבור חילוני".
בחברת הבניה 'באמונה', נראה שהמצב קצת שונה. "לפי הדרישות, זה נראה כאילו הציבור הדתי מקפיד שכל המשפחה תישן בסוכה. אבל מבחינתנו זה בסדר גמור, כל הפרוייקטים שלנו מכילים מרפסת סוכה כולל בבנייני הקומות כמו בחריש, פרדס חנה, אפרת ואריאל. מבחינה מקצועית, בבניין עד שמונה קומות אפשר לסדר מרפסת סוכה בגודל סביר, שתצא מהסלון או המטבח. מעבר לזה, בבניינים גבוהים יותר, העסק מתחיל להשתבש; היציאות לסוכה הם כבר מחדרים אחרים וגם הגודל הוא קטן יותר" - אומר ישראל זעירא, מנכ"ל חברת 'באמונה' בשיחה עם 'כיפה'.
"הבדיחה אצלנו אומרת שהדתיים קודם כל קונים מרפסת סוכה ומחסן ורק אחר כך דירה. כי ככה בטוח יהיה איפה לסגור חדר", אומר זעירא בחיוך. "סוכות הוא רק שבוע בשנה ואף על פי כן, מחביבות המצווה או שמא מחוסר רצון לעלות לגג ולרדת לדשא, הציבור הדתי שם את מרפסת הסוכה בראש סדר העדיפות שלו כשהוא בא לרכוש דירה, וגם מאוד חשוב לו שהיציאה לסוכה תהיה דווקא מהמטבח או מהסלון ולא מחדר השינה. לא אחת קורה שאנשים סוגרים את המרפסת כל השנה, ואז פתאום בסוכות מתקשים לוותר על החדר הנוסף, כך שלא ברור מה בדיוק הם הרוויחו...".
את דבריו של זעירא מחזק ינקי גנוד, מנהל השיווק של פרוייקט רמת אלישיב בלוד. "מרפסת סוכה מהווה כיום כרטיס כניסה לכל פרוייקט דתי לאומי, בלי זה אי אפשר להתחיל לשווק. לא רק זה, אלא ככל שהסוכה גדולה יותר, כך יותר קל למכור את הדירה. אף אחד לא מוותר על הסוכה, למרות שזה רק שבוע בשנה וגם במהלכו בדרך כלל נוסעים להורים" הוא אומר.
"שני הבניינים בשלב הנוכחי של רמת אלישיב בלוד, אותם בונה חברת 'רוטשטיין' מטפסים לגובה של 13 קומות והאדריכלים עבדו שעות נוספות, אבל ב"ה הצלחנו לבנות מרפסת סוכה בכל הדירות. גם בשאר 500 יחידות הדיור בשכונה שכבר מאוכלסות, דאגנו למרפסות סוכה וכולם ב"ה מאוד מרוצים" - אומר גנוד בסיפוק. "חשוב להבין שלא כל המרפסת יכולה לשמש כסוכה, המרפסות הם די גדולות, אך רק חלקן נמצא תחת כיפת השמיים וכשרות לסוכה", מסכם גנוד.
יוקר המחיה, המיקום, או השכונה, הכל מתגמד בפני מרפסות הסוכה שמתברר שהינם בבת עינו של כל דתי באשר הוא. בסוכה תשבו שבעת ימים? מתברר שיש לא מעט שחושבים על הסוכה במשך כל השנה.