מספר הרב מנחם רקנאטי בפירושו לתורה כי ביום ראשון של חג הסוכות התאכסן אצלו שד"ר(שלוחא דרבנן) ובלילה ראה בחלום את השדר שכותב את שמו של הקב"ה (הוי"ה) בצורה משונה. הוא כותב: ”יק"ו ואת הה' האחרונה הוא מרחיק משלוש האותיות“. שאל אותו רבי מנחם רקנאטי למה ראה לעשות כן? למה להפריד את הה' האחרונה משמו של הקב"ה והשיב לו שכך נהוג במקומו וציין: "ומחיתי בו וכתבתי את השם שלם" יקו"ק.
בבוקר כאשר הלכו שניהם לבית הכנסת ראה בשעת נטילת לולב שהוא מנענע את הלולב מנותק מהאתרוג ואז הבין את פשר החלום. פירוש החלום שכל אחד ואחד מארבעת המינים מסמל ביטויים שונים בעם ישראל ואות אחת מאותיות ה' ב"ה. האתרוג מסמל את הצדיקים שיש בהם גם טעם וגם ריח, תורה ומעשים טובים. הלולב מסמל את האנשים שיש בהם טעם - יש בהם מצוות אבל אין בהם מעשים טובים, ההדס מסמל את האנשים שיש בהם מעשים ואין בהם מצוות והערבה מסמלת את האנשים הרשעים שאין בהם לא תורה ולא מעשים טובים. בימים נוראים התפללנו: "ויעשו כולם אגודה אחת לעבדך בלבב שלם".
דווקא החיבור מארבעת המרכיבים של האומה מסמלים את שמו של הקב"ה, את השלמות, האחדות והחיבור בתוך כלל הרבדים של האומה. כך בחלום, כאשר כתב את שלושת האותיות בנפרד והפריד את האתרוג - את אותם הצדיקים משלושת האחרים גם שמו של הקב"ה אינו שלם. האחדות נובעת מהיכולת לחבר את האומה לנקודה אחת- הקב"ה, כאשר גם הרחוקים לכאורה הינם בעצם קרובים, כפי שאמרנו כבר בראש השנה כי הרימון מסמל כי גם הריקניים שמביננו מלאים מצוות כרימון.
הכותב הוא ראש ישיבת ההסדר בראשון לציון