חדשות כיפה

שלומית בונה סוכה / נעמי שמר

שיר הילדים המפורסם - שלומית בונה סוכה - נכתב על רקע המציאות הישראלית החדשה. אולם, נדמה שניתן למצוא לסוכתה של שלומית עיגון גם במקורות הקדומים היותר.

השיר

שלומית בונה סוכהמוארת וירוקהעל כן היא עסוקה היום ואין זו סתם סוכה מוארת וירוקהשלומית בונה סוכת שלום היא לא תשכח לשיםלולב והדסיםענף של ערבה ירוקרימון בתוך עליווכל פירות הסתיועם ריח בוסתנים רחוק השיר המפורסם של נעמי שמר, שלומית בונה סוכה, בנוי משלושה בתים: בבית הראשון נאמר כי שלומית בונה סוכה, וסוכה זו מוארת וירוקה, ועל כן שלומית עסוקה היום. הבית השני מעיר כי אין זו סתם סוכה - שמוארת וירוקה - אלא מדובר גם בסוכת שלום.[1] הבית השלישי מתאר מה שלומית לא תשכח לשים בתוך הסוכה: לולב, הדסים, ענף של ערבה ירוק, רימון בתוך עליו וכל פירות הסתיו - עם ריח בוסתנים רחוק. לסוכה של שלומית, אם כן, יש אופי משולש: מצד אחד מדובר בסוכה מוארת, מצד שני מדובר בסוכה ירוקה ומצד שלישי מדובר בסוכת שלום. האם הצליחה נעמי שמר לקלוע למשמעות הסוכה? האם מי שמסתכל גם במקורות ימצא כי הסוכה היא סוכה מוארת, ירוקה וסוכת שלום, או שמא נעמי שמר חידשה משמעות נוספת בחג על רקע תקופתה, או מסיבות אחרות?


על רקע התקופה

אנו נרצה לטעון כי אכן ניתן למצוא עיגון במקורות לתיאורים של נעמי שמר, אך ראשית נסביר את השיר על רקע תקופתו. שיר זה יצא ב1974 באוסף שירי ילדים. השיר מבוסס על מאורע אמיתי: שלומית הייתה שכנתה של נעמי שמר אשר בנתה סוכה. ניתן להבין את הדגש של נעמי שמר על השלום על בסיס תאריך כתיבת השיר. כפי שניתן לראות השיר נכתב קצת יותר משנה לאחר מלחמת יום הכיפורים. סביר, שאחרי מלחמת יום הכיפורים נעמי שמר רוצה לייחל לסוכה של שלום. מה לגבי הירוקה? נעמי שמר הייתה בת קיבוץ כנרת וסביר שבקיבוץ היו הסוכות מקושטות וירוקות מאוד.


מן המקורות

אולם, כפי שאמרנו לעיל, את המוטיבים של ירוקה מוארת ושלום ניתן למצוא באופי המקורי והבסיסי של החג, ונתחיל בירוקה: התורה, בכמה מקומות, מכנה את סוכות כחג האסיף (שמות כ"ג, טז; שם ל"ד, כב; ויקרא כ"ג, לט; דברים ט"ז, יג). סוכות הוא חג האסיף משום שבסיום השנה החקלאית אסמינו מלאים בפירות ותבואה, וכאן ניתן לראות את הירקות של החג. זאת ועוד: סוכות נמצא בלוח השנה בתחילת החורף - האוויר כבר מתקרר, יש הרגשה של גשם באוויר והעולם יוצא קצת מהצהוב של הקיץ ועובר לירוק הכבד של החורף. מצאנו, שמוטיב הירוקה נמצא עמוק מאוד באופי חג סוכות, ומקורו כבר באופי החקלאי של סוכות. היכן ניתן למצוא את השלום בסוכות? הנביא עמוס מדבר בסוף ספרו על גאולת ישראל, והדימוי בו משתמש מזכיר סוכה: "ביום ההוא אקים את סכת דוד הנופלת וגדרתי את פרציהן והריסותיו אקים, ובניתיה כימי עולם" (עמוס ח, יא).בית דוד נקרא בפסוק זה כסוכה, והקב"ה מקים סוכה זו.[2] אצל הנביא זכריה (י"ד, טז) ניתן גם למצוא שלום בסוכות, כשנביא זה מתאר את חג סוכות כחג בו כל העמים עולים לירושלים: "והיה כל הנותר מכל הגויים הבאים על ירושלים ועלו מדי שנה בשנה להשתחוות למלך ה צבאות ולחג את חג הסוכות".סוכות הופך להיות חג כלל עולמי, חג אוניברסאלי. את סוכות כחג אוניברסאלי אנו מכירים גם מקורבנות החג, כמפורש בגמרא (סוכה נה:): "אמר רבי אלעזר הני שבעים פרים כנגד מי - כנגד שבעים אומות".לסיום נעיר כי סוכה כסוכת שלום מופיעה במפורש בתפילת ערבית: "ברוך אתה ה הפורש סוכת שלום עלינו ועל כל עמו ישראל ועל ירושלים".מצאנו, כי לחג סוכות ישנו אופי חקלאי ואופי של שלום. נעמי שמר מזכירה גם תיאור של החג כחג מואר, ונראה לי שבסוכות, כשכל המשפחה נמצאת ביחד בחוץ בסוכה באמת ניתן לראות את הפן המואר של הסוכה.


[1] חשוב לשים לב למשחק המילים שבין המילה שלומית והמילה שלום.

[2] פסוק זה מופיע גם בברכת המזון.

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

תמונת ארכיון. רצועת עזה צילום: פלאש 90. עבד רחים חטיב

הנחיות המשטרה ופיקוד העורף לתושבי הדרום

קרא עוד