זוג עצוב,נתון ביאוש,עמד בפני פרידה. הם נישאו לפני עשור,על כנפי אהבה חלומות ותקוות. הבית הריק, המסודר מדי,בלי צהלת ילדים הכניס לליבם דכדוך של יאוש.
הלחץ של בני המשפחה השלים את התהליך. הם החליטו להתגרש. הרב הפתיע: קדימה! התחתנתם במסיבה? לפני הגט...עוד מסיבה! בני הזוג, עצובים, צייתנים, הסכימו .
הבעל, מעט שתוי, הציע לרעייתו, לחפש מה החפץ היקר ביותר בבית המשותף, ולקחת אותו לעצמה כמתנה אחרונה ממנו, בטרם תתחיל חלוקת הרכוש. האישה מזגה לו כוס ועוד כוסית, וכשנרדם, בקשה מכמה חברים לסחוב אותו לבית הוריה, שם עמדה לגור אחרי הגט. כשהתעורר,אפוף ענני הנגאובר, ניסה להבין למה הוא נמצא בכתובת הלא נכונה. חיפשתי מה החפץ הכי יקר בביתנו, כדי לפתוח איתו את חיי החדשים. ענתה זוגתו. ומצאתי....אותך.
הסיפור כמובן מסתיים בהפי אנד,כשהאהבה שהתחדשה מביאה לעולם גם ילדים נחמדים. גיבור הסיפור, האיש החכם שהעדיף לגרום למסיבה מחדשת אהבה במקום לערוך גט, היה רבי שמעון בר יוחאי.
האיש, שלזכרו מעלים אלפי מדורות ל"ג בעומר, שהיה אדם ישר עד כדי כך שהשמיע לרומאים דעות המבקשות חירות, למרות שרבו שילם בחייו על התנהגות כזו. האיש שהיה חלק ממאבק מר לחירות ישראל. איש בלתי מתפשר, לא היה אדם קשה בחייו הפרטיים.
הוא תבע מתלמידיו הרבה,אך מעצמו תבע הרבה יותר, ובכל זאת, נשאר עירני לחסרונות הקטנים של בני אדם, וידע לכבד אותם ולהחזיר אותם למקום של יכולת,של אנרגיה מתחדשת. מה היה הסוד שלו? הסוד טמון בתורת הסוד. האיש הוא המחבר של ספר הזוהר,שזוכה בתקופתנו ללימוד המוני.
מי שחי חיי סוד,חיי זוהר, מודע תמיד לחוט הסודי שמוביל את האדם בעולם. החוט שמוביל את העולם המבולבל הזה,את ההיסטוריה, את סיפורו של המין האנושי, הוא החוט שמוביל גם את הסיפור האישי. לפי ספר הזוהר, הבורא מוביל את האנושות במסע הרפתקאות קשה ומורכב,מסע של צבירת כושר והשתכללות האופי, והיעד יהיה הפיכת העולם מחדש לגן עדן.
כך גם חייו של הפרט: המהמורות ואבני הנגף, כמו גם המתנות בחיים, יכולות להוביל לחיים שיש בהם ערך ושמחה, וללא תלות בעושר בריאות או השפעה. עולמו של האדם עשוי להפוך לגן עדן. היאוש, השכחה, מרחיקים את האדם מיעדו.
לכן, דווקא רבי שמעון, איש הזוהר,יכול להיות זה שמזכיר לזוג ששכח את אהבתו, מה יקר בחייו באמת, ולהשיבם לגן העדן. לכן, כשאלפים ידליקו מדורות ששלהבות האש שלהן יכוונו עצמן לשמים, המדורות יזכירו לנו: אל יאוש, אל שכחה, יש תיקון לצער העולמי ולצער האישי. יש שמים, יש שביל לגן העדן. יש זוהר.
הכותבת היא חברה באגף נשות הרבנים איגוד רבני קהילות