י"ז בתמוז

לקראת חודש תמוז וצום י"ז בתמוז, סיכום האירועים שאירעו בי"ז בתמוז.

ר´ מרדכי ארצי 19/07/08 00:00 טז בתמוז התשסח

** זמני צום י"ז בתמוז תשע"ט 2019 המעודכן **

א. הקדמה
ימי הצום והתענית שנהגו בני ישראל , מפני הצרות שארעו בהם .
ארבע צומות הם :
צום הרביעי וצום החמישי וצום השביעי וצום העשירי ( זכריה ח , ט ) .ואמרו רבותינו ז"ל :
" צום הרביעי - הוא צום י"ז בתמוז ( תמוז הוא החודש הרביעי למניין החודשים המתחיל מניסן ) .
צום החמישי - הוא צום תשעה באב .
צום השביעי - הוא צום גדליה ( בג בתשרי ) .
צום העשירי - הוא צום עשרה בטבת .

ב.י"ז בתמוז
חמישה דברים אירעו בשבעה עשר בתמוז :
1. נשתברו הלוחות הראשונות .
2. בוטל התמיד .
3. הובקעה העיר .
4. שריפת התורה ע"י אפוסטומוס הרשע .
5. הועמד צלם בהיכל .

1. נשתברו הלוחות הראשונות
בשביעי בסיון לאחר מתן תורה חזר משה רבינו ועלה להר סיני ללמוד תורה מפי הקב"ה ולקבל את לוחות העדות . כשעלה משה למרום , אמר לבני ישראל לסוף ארבעים יום אני מביא לכם את התורה .
בשישה עשר בתמוז בא השטן וערבב את העולם והראה דמות חושך ואפלה והראה להם דמות מיטתו של משה ( מסכת שבת דף פ"ט ) .
באו לאהרון ואמרו לו : " עשה לנו אלוהים אשר ילכו לפנינו" ( שמות ל"ב , א ) .
העם התפרק מנזמי הזהב, זרקם לתוך האש ויצא העגל . רקדו סביבו ואמרו: "אלה אלוהיך ישראל " . ( שמות ל"ב , ח ) .
הקב"ה אומר למשה : " לך רד כי שיחת עמך ( שמות ל"ב , ז ) .
כוון שירד וקרב למחנה וראה את העגל , מיד " ויחר אף משה וישלך מידיו את הלוחות וישבר אותם תחת ההר" ( שמות ל"ב , י"ט ) .

2. בוטל התמיד
בבית ראשון ובבית שני היו מקריבים בכל יום שני כבשים בתור קורבן התמיד . ובימי בית שני היה מעשה כדאיתא בירושלמי ( תענית דף כ"ג ) . רבי סימון בשם רבי יהושוע בן לוי : "בימי מלכות יון היו משלשלים להם שתי קופות של זהב והיו מעלים שני כבשים . פעם אחת שלשלו להם שתי קופות של זהב והעלו להם שני גדיים ( ואין הגדיים כשרים לתמיד )".ובהמשך, ואמר רבי לוי : " אף בימי מלכות הרשעה הזאת היו משלשלים להם שתי קופות של זהב . ובסוף שלשלו להם שתי קופות של זהב והעלו להם שני חזירים . לא הספיקו להגיע למחצית החומה עד שנעץ החזיר צפורניו בחומה ונזדעזעה ארץ ישראל ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה " ( בבא קמא דף פ"ב : )

3 . הובקעה העיר
בחורבן בית שני חומת ירושלים נבקעה בי"ז בתמוז וטיטוס וחילותיו פרצו לעיר . ובחורבן בית ראשון בימיו של צדקיהו המלך בחודש הרביעי בתשעה לחודש "ויחזק הרעב בעיר ולא היה לחם לעם הארץ , ותבקע העיר וכל אנשי המלחמה ברחו ויצאו מן העיר לילה … " ( ירמיהו נ"ב , כ ) .
ובירושלמי ( תענית דף כ"ג ) אמרו שגם בחורבן בית ראשון הובקעה העיר בי"ז בתמוז אלא שמפני הצרות האיומות שהיו אז , נתקלקלו להם החשבונות וחשבו כי היה זה בתשעה בתמוז .

4. שריפת התורה ע"י אפוסטומוס הרשע
מאורע זה שנזכר במשנה ( תענית דף כ"ג ) אין פרטיו ידועים . בירושלמי רק נזכר " " היכן שרפה ? " רבי אחא אומר : " במעברות לוד ". ורבנן אומרים : " במעברות של טרלוסא " . משערים שמעשה זה מתייחס לתקופת הנציב הרומאי קומנוס שארע כשש עשרה שנה לפני המרד הגדול ברומאים .
בעת ההיא התגרו חילותיו של הנציב היהודי ובקודשיהם והיו מהומות גדולות ששקטו אחרי כן ועל אותה עת מספר יוספוס פלוויוס כדברים האלה :" ואחרי הפורענות הזאת ( כשעשרת אלפים איש נהרגו בהר הבית בגלל מהומה שנגרמה ע"י הרומאים ) קמה מבוכה חדשה בגלל מעשה שוד , כי בדרך המלך ע"י בית חורון התנפלו שודדים על כבודת סטפנוס , אחד מעבדי הקיסר , ובזזו את כולה …ואחד מאנשי הצבא תפס את ספר התורה באחד הכפרים וקרע אותו והשליכו לאש …
מכל העברים חרדו היהודים כאילו היתה כל ארצם לנגדם למאכולת אש .
לפי השערה זו היה אותו מעשה בי"ז בתמוז כמה שנים קודם לחורבן השני ונתחלף השם סטפנוס באפוסטומוס .
ויש המיחסים מעשה זה לאנטיוכוס אפיפנוס שמסופר עליו ועל אנשיו בספרי התורה אשר מצאו קרעו וישרפו באש ."

5. הועמד צלם בהיכל
יש מפרשים שגם מעשה זה עשה אפוסטומוס הרשע , באותו יום , בשבעה עשר בתמוז .
ויש מפרשים אותו על הצלם שעשה מנשה המלך והעמידו בהיכל ואותו היום היה י"ז בתמוז .

ג .סיום
הימים שבין שבעה עשר בתמוז עד תשעה באב נקראים " בין המצרים " ונוהגים בהם מנהגי אבלות.
אנו מקווים להתגשמות דברי הנביא זכריה " כה אמר ה צבאות צום הרביעי וצום החמישי וצום
השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים והאמת והשלום אהבו " ( זכריה ח , י"ט ) .



מקורות : ספר התודעה מאת אליהו כי טוב זצ"ל .

כתבות נוספות

המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר