לקראת יום הכיפורים
מצוות עשה מן התורה לשוב אל השם, על ידי וידוי מעשינו הרעים וחרטה עליהם, וכן בקבלה על עצמנו לעתיד שלא לשוב על החטא. (דברים ל, רמב"ם הל' תשובה). ראוי לכל אחד להכין מבעוד מועד רשימה בפנקס, של העבירות שהוא זוכר מהשנה האחרונה, ושל מידות רעות, להתוודות ממנו במהלך תפילות הצום.
כיצד עושה תשובה? מכיר בחטאו, מתוודה לד' בפיו, עוזב את העבירה ואינו ממשיך בה בהווה, מתחרט על העבירה בשכלו, מתבייש בה בליבו, ומקבל על עצמו שלא לשוב עליה בעתיד.
במצוות שבין אדם למקום- יש להתוודות בפני ד', ולא לפרט את החטא לאחרים (יומא פו:) אך אם חטאו התפרסם יש להודיע ברבים ששב בתשובה (ראב"ד הלכ' תשובה). במצוות שבין אדם לחברו- יש להתוודות ולבקש סליחה מהחבר, וגם להתוודות בפני השם, וראוי לפרסם לאחרים את תשובתו.
אם פגע בחבר אך חברו אינו יודע, כגון שדיבר עליו לשון הרע, באם הוא מעריך שהחבר לא יפגע יותר מידיעת החטא, עליו לבקש סליחה ממנו. אך אם הוא מעריך שהחבר יכעס ויעלב מידיעת הפגיעה נגדו, יש להימנע מבקשת סליחה. (ממשמעות המג"א תר'ו, וכסברת ר' ישראל סלנט). ובכל אופן יש לשלם את מה שהזיק לו.
ראוי להחמיר בענייני כשרות האוכל בעשרת ימי תשובה, כגון להימנע מאכילת לחם של נכרי וחלב נכרי, גם מי שנוהג להקל בזה בימים רגילים (ראבי"ה בשם ירושלמי שבת פ"ג)
- אסור מבחינה הלכתית להפעיל או לשדר או לצפות באפליקציית 'זום' במהלך יום הכיפורים.
- אסור להפעיל רמקול מכל סוג, בבית הכנסת.
- על פי ההלכה יש להישמע לכל כללי הוראות משרד הבריאות בנושא הקורונה בבתי הכנסת.
ערב יום כיפור
'כפרות' - כמה גדולים ביטלו מנהג הכפרות, בשל הדמיון למנהגי עבודה זרה (רמב"ן ורשב"א בשו"ת ח"א שצה, וכן פסק בשו"ע תרה). אמנם, אנו נוהגים לעשות כפרות, על תרנגול או על כסף (שווי תרנגול- כעשרים שקלים). (רש"י נהג לעשות על ירק, אך אין לשנות. רמ"א ומג"א תרה).
מותר לעשות כפרות על כרטיס האשראי בתרומה באינטרנט דרכו. מסובבים את הכרטיס על הראש ככסף, ומתכוונים על כמות התרומה באמירת הכפרות. אם נוהג כך, לא יאמר 'אלו המעות ילכו לצדקה' אלא 'הסכום שכיוונתי ילך לצדקה'.
מצוה לטבול במעיין או במקווה. (רא"ש יומא פ"ח כד בשם רס"ג). אין לברך על הטבילה (רא"ש שם, שלא כרס"ג). הטבילה היא בכפוף להוראות משרד הבריאות בימי הקורונה. במקרה בו החוק אינו מאפשר לטבול, יש להסתפק במקלחת רציפה של 'תשעה קבין מים' (4 דקות בזרם בינוני).
מצוות עשה לאכול כמה שיותר ביום זה, במיוחד מאכלים מענגים (יומא פא:, רא"ש שם, ש"וע תרד ומשנ"ב סק"א, ולא כרמב"ם). יש שהסבירו שהתורה מבקשת להקל לנו את הצום ע"י האוכל (ב"ח תר"ד), ויש שהסבירו שהתורה באה להקשות עלינו מעט גם ביום זה (ערוה"ש תר"ד).
- מתפללים מנחה מוקדם לפני סעודה מפסקת ובמנחה אומרים וידוי בתפילת הלחש אך לא בחזרת הש"ץ. שכח לומר הוידוי ונזכר לאחר סעודה מפסקת- יאמר וידוי כשנזכר לפני חשכה (ממשמעות הר"ן יומא פז).
- המתפלל ביחיד ביום הכיפורים, אינו אומר את י"ג מידות הרחמים שבסליחות. ואם רוצה לאמרם בטעמי המקרא, רשאי (הגר"ד ליאור והגר"א נבנצל).
- מדליקים נרות בברכה (של יוה"כ), וכן שהחיינו, ככתוב במחזור. בנוסף יש להדליק נר נשמה, שכן הבדלה נעשה על נר שדלק כל היום. האב (ויש נוהגים שגם האם) מברך את הבנים והבנות, ככתוב במחזור. הילדים מנשקים ידי ההורים לאחר הברכה (כתבי האר"י).
- מתעטפים בטלית לפני השקיעה בברכה, מנהג אשכנז הקדום ללכת עם 'קיטל' או בבגדי לבן כדי להדמות למלאכים וכדי להזכיר לנו את יום המיתה לעוררנו בתשובה. מנהג האשכנזים לומר 'תפילה זכה' לפני כל נדרי.
- אם אדם אינו יכול להיכנס לבית הכנסת מפאת מגבלות הקורונה (כגון שאין לו תו ירוק), וחושש שאם יתפלל במניין חצר יאלץ לשבור את הצום משום שיגיע לסכנת התייבשות, אזי עליו להתפלל בביתו ולא להגיע לתפילה במניין בחוץ. וכן אם אדם חש שבמניין בשטח פתוח לא יוכל להתכוון כראוי בתפילה בשל החום, אזי עליו להתפלל ביחיד בביתו. (הגר"ד ליאור והגר"א נבנצל)
- אדם המתפלל ביחיד בביתו, יכוון את זמן תפילות הלחש שלו, כך שתתאמנה בערך לזמן בו מתנהלת תפילה זו בבית הכנסת הקבוע שלו, ויש בזה מעין תפילה בציבור (הגר"א נבנצל והגר"ד ליאור).
מהלכות הצום
הצום מתחיל מן הערב (ויקרא כג).
ביום כיפור יש להימנע מחמישה דברים- אכילה ושתיה, רחיצה, סיכה, נעילת הסנדל, יחסי אישות. (גמ' יומא, רמב"ם פ"א ה"ד. לדעת הרא"ש כולם מדרבנן חוץ מאכילה ושתיה, ולדעת רמב"ם הכל מדאורייתא).
אסור לעשות מלאכה ביום כיפור (כולל להעביר מאש לאש). (ויקרא כג)
- מגבון חיטוי משטחים, מותר בשימוש בהנחה שאינו נוזלי אלא מעט לח (דהיינו שאינו טופח על מנת להטפיח. הגר"א נבנצל).
- אם יש חשש, מותר לערוך בדיקת קורונה ביתית ביום הכיפורים (הגר"א נבנצל)
∙ יולדת,מעוברת, וחולה שקשה לו לעמוד- מותרים לרחוץ כדרכם, לא לשם תענוג אלא לבריאות ונקיון. (רמב"ם פ"ג ה"ב, ערוה"ש תריג ס"ט)
- מותר לחולה מאומת בקורונה לרחוץ לרפואתו את כל גופו אם הדבר נחוץ (הגר"א נבנצל והגר"ד ליאור).
∙ למתקשים לצום, מותר ללעוס מסטיק ללא טעם ביום כיפור אך ראוי להחמיר (ממשמעות המג"א תקס'ז. וכה"ח החמיר שם אפילו בבליעת רוק).
∙ יש להימנע מרחיצה לשם תענוג (שו"ע תריג). אך רחיצת ניקיון מותרת מעיקר הדין (ראשונים, מג"א שם סק"א).
∙ רחיצת ניקיון ותענוג יחד (כגון מים חמים על פנים מלוכלכות) אסורה (ממשמעות הרמ"א שם ס"ד).
∙ ראוי להימנע מלשים דאודורנט ביום כיפור. ומי שהדבר יפריע לו או לאחרים, יכול לשים ספריי אך ימנע ממשחה.
- מותר לרחוץ את הידיים באלכוג'ל, ואין בזה איסור סיכה או רחיצה (הגר"ד ליאור והגר"א נבנצל)
∙ יש מחמירים שלא ללכת עם קרוקס וסנדלי שורש נוחים (ע"פ שער"ת תקנד סקי"א, ומשנ"ב שם סק"ה) אך מעיקר הדין מותר. (ערוך השולחן שם ס"ה). גם ילדים קטנים אסורים בנעילת סנדלי עור ביו"כ (יומא עח:). נעלי עור אינם בגדר מוקצה ביום הכיפורים (הגרש"ז).
∙ יש להימנע מנגיעה בין בני הזוג בלילה, אך ביום המקל בנגיעה יש לו על מה לסמוך. (ט"ז תרטו סק"א, ערוה"ש תרטו ס"א, שלא כמג"א ומשנ"ב שהחמירו)
∙ מותר לרחוץ ילדים ביום כיפור אם יש צורך, במים פושרים, אך לא חמים. (ב"ח ןמג"א תרטז סק"א, ומשנ"ב שם). ילדים עד גיל מצוות פטורים מהצום, אך יש לחנכם לצום מעט. בנים מגיל 12 ובנות מגיל 11 נוהגים לצום כראוי (ב"ח ומג"א ססק"ב), ויש שהקלו עד גיל מצוות ממש (הגרש"ז).
הפטורים מן התענית
- אישה בהריון רגיל, חייבת לצום.
- אישה בהריון בכל שלב שהוא, החשה כאבי ראש חזקים או שהיא מקיאה, מותרת לשתות מים מיד בשיעורין, ואם לא די לה בזה, מותר לה לשתות ללא הגבלה.
∙ אישה בהריון שהחלו לה צירים או ירידת מים, או שאינה חשה תזוזות ברחם בצורה חריגה, תשתה ללא שיעורין אפילו אם אין לה כאבים כלשהם.
∙ אישה שילדה בקרבה של שלושה ימים ליו"כ (סופרים 72 שעות מהלידה), אסורה לצום. (שו"ע תריז ס"ד)
∙ אישה שילדה בקרבה של שבעה ימים ליו"כ, אם היא או רופא רוצים שתאכל, אוכלת בשיעורין, ואם לא מספיק, אוכלת כדרכה. (שבת קכט. ושו"ע תריז ס"ד)
∙ מניקה שחוששת שיתמעט החלב לתינוק אם תצום, מותרת לשתות לשיעורין (תורת היולדת בשם חזו"א, ועדות הגר"א נבנצל בשם הגרש"ז. לעומת החזו"א והגרש"ז, היו שהחמירו במקרה שהתינוק מוכן לשתות תחליף חלב- שו"ת אז נדברו ח"ט ט)
- אחיות ורופאים במחלקות הקורונה, העוטים מסכות הגנה הגורמות לזיעה - אם המקצועיות יורדת בשל הצום, אזי כשמרגישים חולשה או ירידה בתפקוד המקצועי, שותים לשיעורין (הגר"א נבנצל והגר"ד ליאור).
∙ חולה בסכנה שותה ואוכל מיד, וגם ספק חולה כזה לא יטרח לחפש רב אלא יאכל מיד. (ויקרא יח, יומא פב, שו"ע תריח ס"ח). אולם לא יאכלו במהלך הצום סוכריות ושאר מאכלים שהם רק לתענוג (הליכות שלמה ו, ז).
∙ חולה ללא סכנה, שבצום מרגיש שאם לא יאכל יבוא לסכנת נפשות, אוכל לשיעורין. (שו"ע תריח ס"א)
∙ מי ששותה ואוכל לשיעורין, יאכל נפח של קופסת גפרורים (30 סמ"ק) כל 7 דקות (ר' חיים נאה שעו"ת ג', ערוה"ש תריח סי"ד. ויש אומרים כל חמש דקות- הגר"ד ליאור). וישתה פחות מנפח צד אחד של לחי מלאה (אצל אדם ממוצע- כחמישית כוס חד פעמית, או 40 cc), כל 7 דקות (שו"ע תריח ס"ז, ויש אומרים כל 5 דקות- הגר"ד ליאור). עדיף לאכול ולשתות דברים מזינים (חידושי או"ש).
בשעת דחק שהשיעורין לא מספיקים, עדיף לשתות ולאכול כנ"ל כל ארבע דקות (ושתי דקות) מאשר ברצף. ואם יש צורך רפואי לשתות בקצב גבוה אף יותר, מותר לשתות (בלבד) כל חמש שניות, וזה עדיף משתיה ברצף (כשיטת הרמב"ם שביה"ע פ"ב, וב"י תרי'ב- כרביעית הלוג. יש לציין שלדעת הגר"ד ליאור, ספרדים יכולים לסמוך על שיטה זו בשיעורין לשתייה מעיקר הדין, ואינם צריכים לנסות להמתין 5-7 דקות).
∙ חולה שאין בו סכנה יכול לקחת כדורים ללא מים בשעת צורך גדול. (אג"מ או"ח ח"ג צ"א)
∙ חולה שאין בו סכנה חייב לצום כרגיל. זה כולל כאבי ראש רגילים, חולשה כללית וכדומה. בכל ספק, לשאול את אחד הרופאים בקהילה.
- אדם הנמצא בבידוד, צם כרגיל (הגר"א נבנצל והגר"ד ליאור).
- אדם הנמצא בבידוד ומתחילים אצלו תסמינים, עליו לשתות מיד לשיעורין (הגר"א נבנצל). ויש אומרים, שאם הוא מרגיש טוב עליו להתקשר לרופא או לקופת החולים ביום כיפור, וישתה רק אם יורו לו כך (הגר"ד ליאור).
- חולה מאומת בקורונה, אף שאין לו תסמינים, שותה לשיעורין. (הגר"א נבנצל)
- חולה מאומת שהיה במצב בינוני-קשה והבריא, שותה ואוכל לשיעורין עד שיעברו שלושה חודשים מיום הבראתו (הגר"ד לאו)
∙ האוכל ביו"כ, לא עושה קידוש, אך יוסיף יעלה ויבוא בברכת המזון (שו"ע תריח ס"י), והוא יכול לעלות לתורה חוץ ממפטיר וממנחה (שו"ת רעק"א סכ"ד). אך אם אכל רק לשיעורין, יכול לעלות גם למפטיר ומנחה (הליכות שלמה ד ו).
יום הכיפורים
∙ בבוקר נוטלים ידיים עד קשרי האצבעות. (תו'ס יומא עז:)
- הכהנים נוטלים כרגיל בתפילת שחרית. אם שמרו על נקיון, לא נוטלים שוב במוסף (ע"פ ערוה"ש תריג ס"ד בשם רמב"ם). אך בתפילת נעילה נוטלים שוב בשל ההפסקה.
- אנו מובטחים מד' שיום הכיפורים עצמו מכפר על השבים בתשובה, ועל כן כדאי לרכז כוחות ומאמץ בתשובת היום, גם אם זה קשה.
- בעת ההשתחויה במהלך סדר עבודת כהן גדול, יש להניח נייר או מגבת כדי שיחצצו בין הראש לקרקע. שטיח של ביה"כ נחשב הפסק.
- מותר לדבר במהלך הצום על אכילת מאכלים בצאתו.
∙ הרואה שהצום קשה לו ואינו יכול להתפלל, עדיף שישכב במטה ולא ישבור את הצום, גם אם יפסיד תפילה במניין.
∙ אישה הרואה שקשה לה הצום מאד, בעלה פטור מן התפילה במניין ועליו לסייע לה, שתשכב, תצום ולא תתאמץ. וכן הפוך כמובן.
- המטפל בבני הבית הנמצאים בבידוד, למשל בילדיו או באשתו, רשאי לעזוב את התפילה בבית הכנסת על מנת לסייע להם. אך ישאר בבית הכנסת לתפילת הלחש, ולקריאה בתורה (הגר"ד ליאור). ויש אומרים שבמצב זה הוא פטור לגמרי ממניין, וישאר להתפלל בביתו (הגר"א נבנצל).
צאת הצום
∙ במעריב של מוצאי הצום אומרים 'אתה חוננתנו'
∙ מקדשים את הלבנה אע"פ שטרם אכלנו, שכן אנו שמחים בכפרתנו. (אחרונים)
∙ לאחר צאת החג וההבדלה, נוהגים לעשות מעשה לבניית סוכה, אפילו סמלי (ערוה"ש, גר"א), ואוכלים בשמחה (רמ"א תרכד ס"ה)
∙ למחרת משכימים לשחרית מעט קודם הזמן הרגיל. (משנ"ב תרכד סי"ד)
"כהיום הזה תביאנו ששים ושמחים בבנין שלם"