יום התיקון השנתי

שאלה: מדוע צריך את יום הכיפורים? יום שלם צמים ומתוודים, מרגישים התעלות וקרבת אלוקים, ואחר כך חוזרים לאותם ההרגלים הרעים, אז מה ההצגה הזו?

תשובה: שאלת שאלה כואבת. בעל ספר "חשבון הנפש" מסביר שנפש האדם האחת, מורכבת משתי נפשות. הנפש השכלית, והנפש הבהמית.

הנפש הבהמית כשמה כן היא. היא אחראית על התפקודים החומריים באדם. היא פועלת באופן ספונטאני על פי הצרכים החומריים שמתעוררים אצל כל אדם. אדם מרגיש שהוא צמא, באופן טבעי הוא הולך לשתות, כמו כל בהמה. אולם, אם הנפש השכלית שלו מפותחת, הוא גם יזכור לברך לפני השתייה, ואחריה. ואם היא עוד יותר מפותחת, הברכה שיברך תהיה בשמחה ובכוונה.

במשך כל השנה, ישנה סכנה שהאדם ישכח את הנפש השכלית שלו, וימשך אחר הצרכים החומריים שהגוף מרגיש אותם בעוצמה רבה. הצרכים החומריים ממלאים את רוב סדר יומו, והשאיפות הרוחניות נדחקות הצידה.

על מנת לאזן מחדש בין שתי הנפשות הללו, צריך לעצור ליום אחד בשנה, את התפקודים העיקריים של הנפש הבהמית, אכילה ושתייה, שאסורות על פי התורה שבכתב, ורחיצה, סיכה, נעילת הסנדל ותשמיש המיטה, שנאסרו בתורה שבעל פה.

משל למכונית שנוסעת בכביש, ותוך כדי הנסיעה, נוצרים קלקולים, האוויר בגלגלים יורד, בלמי הזעזועים נחלשים, הבלמים נשחקים וההגה משתחרר. על מנת לתקן את הקלקולים לפני שיגרמו לתאונה קטלנית, חייבים לעצור את המכונית, ולהיכנס למוסך. אי אפשר לתקן את הקלקולים תוך כדי נסיעה.

ביום הכיפורים, אנחנו עוצרים את התפקודים של הנפש הבהמית שמטרידה אותנו כל השנה, ומתרכזים בנפש השכלית שלנו. על ידי הנפש השכלית, ניתן לתקן את הקלקולים שנוצרו על ידי הנפש הבהמית, ולהשליט את השכל על הכוחות הבהמיים שלנו. המצב האידיאלי הוא, שהנפש השכלית שולטת בנפש הבהמית, ומכוונת אותה לאפיקים הנכונים.

אם לא היה יום אחד כזה בשנה, היינו נכנסים למסלול התרסקות, ושכחה מוחלטת של הנפש השכלית. כמו אותה המכונית.

אם כן, מדוע הקלקולים שנוצרו לפני יום הכיפורים, חוזרים ומתגלים אחריו?

מסביר בעל ספר חשבון הנפש: ביום הכיפורים, אנחנו מצליחים להשפיע על הנפש השכלית. מתמלאים במחשבות קדושות ואידיאליות. אולם, על מנת להצליח להתעלות, צריך להעלות את הנפש הבהמית, שגם היא תפעל על פי אותן המחשבות הנישאות של הנפש השכלית. על מנת להצליח להעלות את הנפש הבהמית, שתהיה משרתת נאמנה של הנפש השכלית, יש צורך בעבודה יום יומית קשה, של תיקון המידות. יום הכיפורים צריך להיות נקודת הזינוק. היום שבו מקבלים את ההחלטה לעשות שינוי. אבל ממחרת יום הכיפורים, צריך כבר להתכונן ליום הכיפורים הבא. לעבוד יום יום על תיקון המידות, ולהצליח לשנות את ההרגלים החומריים המופרזים.