עבודת הכהן ביום הכיפורים: פר כהן גדול

מה מיוחד כל כך בפר החטאת שרק עליו נאמר פעמיים "וְהִקְרִיב אַהֲרֹן אֶת פַּר הַחַטָּאת", וכיצד הוא משפיע על היחס שבין הכהן הגדול ליתר הכהנים? הרב אברהם סתיו במאמר שני בסדרה על עבודת יום הכיפורים

חדשות כיפה הרב אברהם סתיו 24/08/18 10:18 יג באלול התשעח

עבודת הכהן ביום הכיפורים: פר כהן גדול
עבודת יום הכיפורים

הגיבור הפחות מדובר של עבודת יום הכיפורים הוא פר החטאת של הכהן הגדול: "בְּזֹאת יָבֹא אַהֲרֹן אֶל הַקֹּדֶשׁ - בְּפַר בֶּן בָּקָר לְחַטָּאת".

שתי שאלות הטרידו את חז"ל ביחס לפר כהן גדול: ראשית, בתורה נאמר פעמיים "וְהִקְרִיב אַהֲרֹן אֶת פַּר הַחַטָּאת", ומכיוון שאי אפשר לשחוט פעמיים, הסבירו חז"ל שהכהן רק סומך ומתוודה פעמיים. אך מדוע יש צורך בווידוי כפול כזה, שלא מצאנו בשום קרבן אחר?

שנית, מהו היחס בין הכהן הגדול, שהפר מגיע מכספו, לבין אחיו הכהנים שגם הם אמורים להתכפר בו (שנאמר: "וכפר בעדו ובעד ביתו")?

בדברי התנאים אפשר למצוא שתי גישות עקרוניות המבקשות להתמודד עם שאלות אלו. גישה אחת היא זו של רבי יהודה. לדידו, יש להבחין בין שני שלבים בעבודות הפר: הזאת הדם בקודש הקודשים נעשית על הכהנים כולם  כאחד. אך בשלב הווידויים קיים פיצול בין הכהן לבין אחיו הכהנים. ראשית מתוודה הכהן על עוונותיו שלו, בנפרד, ורק לאחר מכן הוא מתוודה על שאר הכהנים. 

רבי יהודה מחלק למעשה בין שני תפקידים של הפר: תפקיד אחד הוא לחנך ולקדש את המקדש ומשרתיו (בדומה לפר שהוקרב במשכן בשבעת ימי המילואים). תפקיד זה מתקיים בהזאת הדם ובו אין הבדל בין הכהנים. התפקיד השני הוא לכפר על חטאי שבט הכהונה (בדומה לפר כהן משיח), וכפרה זו צריכה להיעשות בשני שלבים: קודם הכהן הגדול, ורק אחר כך בני שבטו.

לדעת רבי יהודה, כפרתו האישית של הכהן חייבת להיות קודמת לכך שינסה לכפר על אחרים. "יבוא זכאי ויכפר על החייב" - אין אדם יכול לתקן את תלמידיו ומשפחתו בטרם תיקן את עצמו. זו תביעה שפעמים רבות אנו מציגים בפני מנהיגים רוחניים, כפי ששר שולי רנד בשיר 'צדיק': "מדבר על אמונה / אבל כולך אחוז בטבע... איך תמכור להם שמחה / כשאתה אחד העצובים בעיר". 

אך רבי שמעון אוחז בגישה שונה. לדעתו, הכהן הגדול ואחיו הם שותפים מלאים לאורך כל שלבי הכפרה. הכהן הגדול אמנם מוביל את מעשי הפר, אך בכל צעד וצעד הוא נושא עמו את כפרת שבט הכהונה כולו.

גישתו של רבי שמעון מכוננת מערכת יחסים שונה לחלוטין בין תשובתו האישית של הכהן הגדול לכפרה על אחיו. הכהן איננו גורם נפרד ונבדל, הנדרש לכפר על עצמו קודם שייגש, כשוטר העומד מבחוץ, להטיף לבני-שבטו. אדרבה, הכהן וביתו נידונים כגוף אחד, כיישות אחת. חטאיהם של אחיו הכהנים מהדהדים את חטאיו שלו ומשתקפים בהם, ותשובתם אחת היא עם שלו. אין רגע שבו הוא חש טהור ומזוכך, כששותפיו לדרך עוד נמקים בעוונם. כפרת הכהנים "צפה על גב כפרת כהן גדול", כלשונו של רש"י. דווקא מתוך החיבור העמוק וההזדהות הפנימית, תשובתו של הכהן הגדול חודרת אל לבותיהם של הכהנים כולם ומרוממת אותם יחד עמו.

הכותב לומד ומלמד בישיבות הר עציון ומחנים

המאמר מבוסס על הספר "מבית לפרוכת - פשט עיון ומשמעות בעבודת יום הכיפורים". ניתן להשיג בחנויות הספרים ובאתר 'מרכז הלכה והוראה', לפרטים: office@halachaed.org.il; 02-547-4542.

👈 אומץ הוא לא רק בשדה הקרב - הכנס שישבור לכם את הקונספציה. יום ראשון הקרוב 31.3 מלון VERT ירושלים לפרטים נוספים לחצו כאן