הנצח זו ירושלים ההוד זו בית המקדש

"החוסן הלאומי הישראלי פגש בדרכו מכשולים רבים, ועוד הוא עלול לפגש, וכולם ינצח בעז ד' ויעמד לנצח..."

חדשות כיפה הראי''ה 18/01/03 00:00 טו בשבט התשסג

תכונת עמדתם של ישראל היא מושלמת בהיותה ממולאה בעז מלכותם, באפן הראוי להם להתעלות כפי ערכם, בתור עם גדול וקדוש, עם חכם ונבון, כשהם לעצמם. העז הלאומי של המלוכה מקושר עם ירושלים, ששם יש בו כסאות לבית דוד. החוסן הלאומי הישראלי פגש בדרכו מכשולים רבים, ועוד הוא עלול לפגש, וכולם ינצח בעז ד' ויעמד לנצח. נבדל מזה הוא רוח ד' אשר על ישראל, שהוא עתיד להיות לאור עולם, בו אין תכונת הפגישה של התנגשות להתפשט בכחו, כי לא נצטוינו לשאת חרב ומלחמה ולקרא בשם ד' לעמים לא ידעוהו, כי אם כאשר יגדל שם ישראל, ועמים רבים יראו את ההוד והתפארת הקדושה, ושלום העולמים הנמשך מהוד דעות נשגבות כאלה, שבהם רפודה קדושתן של ישראל, בלא פגישה של התנגשות, ובלא התגברות, ירוצו לבקש את ד' אלהי ישראל. א"כ ב"המ"ק, מקום האורה, לא בנצח יתגבר, לא בהוראת נצוח, המורה התגברות של פגישה על ההתנגדות, כ"א בהוד הנתון עליו, ברוח החן והקדושה, לפניו יכרעו איים, ועמים רבים יבקשו פני ד' בהר ציון, ע"פ תביעה הבאה מהכרה פנימית מצדם, שזהו ערך פעולת ההוד, כהוד מלכות הנתון על מלך רב צדק ואביר חכמה, שמאהבה ורוממות נפש ירוצו הכל להכנס תחת דגלו.
(עין אי"ה ברכות ח"ב עמ' 380)
ועיי' עוד מה שכתב מרן הרב זצ"ל (עולת ראיה ח"א עמ' שי"ד ואילך, וכן בעין אי"ה על שבת עמ' 84 ואילך) בביאור דברי חז"ל, ששלמה המלך אמר פסוקי "שאו שערים ראשיכם וכו'" כדי שיפתחו שערי המקדש, מקום העבודה, לפני ארון ברית ה', ביטוי של השכל האלוקי. ועל הנאמר שם 'אמר להו "ה' עזוז וגבור" ולא נעניה', מסיים הרב זצ"ל את דברי ביאורו:

אבל לא נענה, כי לא בזה חפץ ד', וישראל יעשה דרכו לא ברוח סער, כי לא ברעש ד' כ"א בקול דממה דקה, לא ישמיע בחוץ קולו, ומ"מ לתורתו איים ייחלו.