אנה (שם בדוי), בת לניצולי שואה בת כ-60 הגיעה לרבנות על מנת להירשם לנישואין. להפתעתה ברבנות דרשו ממנה הוכחת יהדות. המסמך היחיד שאנה עלתה איתו מהונגריה בגיל שנתיים היה תעודת זהות. אנה פנתה למיזם שורשים של ארגון רבני צהר ושם החלו לחפש מסמכים ישנים המעידים על יהדותה. בעזרת מס' האסיר שלא אמה של אנה מהמחנה הצליחו בשורשים להשיג בארכיוני "יד ושם" את תיק האסיר של האם. זה הספיק כדי להוכיח את יהדותה של אנה.
"בתוך תיק האסיר היו מסמכים רבים ובהם גם כרטיס הקליטה של אמא של אנה במחנה" מספר הרב אברהם פלקס, מברר יהדות בשורשים ומדריך קבוצות ביד ושם. "כשהבאנו את המסמכים לבית הדין הרבני אפילו הדיין הזיל דמעה".
שיתוף הפעולה בין שורשים ליד ושם הוא יומיומי. "אנו נעזרים רבות בארכיונים הגדולים של יד ושם" מסביר פליקס "לפעמים זה תיק אסיר כמו במקרה של אנה ולפעמים אנו מוצאים מסמכים ממחנות העקורים או אפילו רשימות מקומיות של פינוי יהודים משטחי הכיבוש הנאצי." לעיתים הפונים לשורשים מביאים איתם מסמכים נדירים שלא קיימים בארכיוני יד ושם "ואז אנחנו משכנעים אותם להפקיד את המסמכים ביד ושם, או במקרה של ערך סנטימנטלי, לפחות סריקה של המסמכים."
אחד המסמכים המרגשים שהגיעו לידי הרב פלקס הוא מכתב של צעירה שברחה מגטו בוריסוב והצטרפה לפרטיזנים. במכתב היא מפרטת לאחותה מה קרה לכל המשפחה ואיך נרצחו ההורים שלהן. "למכתב יש ערך רגשי גבוה למשפחה אך שכנענו אותם להפקיד סריקה של המכתב בידי יד ושם. כך אנו עושים גם לגבי תמונות ומידע נוסף שמגיע לידינו ובכך למעשה מסייעים בהנצחת השואה ובשמירה על זכר הנספים לטובת הדורות הבאים".
"במידה מסוימת ניתן לומר שאנחנו מחיים את הקורבנות ואת הצאצאים שלהם" אומר אורי שכטר, מנכ"ל שורשים. "מבררי היהדות של שורשים נעזרים רבות במסמכים הנמצאים בארכיוני יד ושם על מנת לברר יהדות של הפונים אלינו ולהחזיר אותם לחיק העם היהודי" אומר שכטר. "הנבירה בארכיוני "יד ושם" לצורך בירורי היהדות הרבים שנערכים בשורשים מנציחה את זיכרון השואה ככלי שימושי להווה ולא רק כזיכרון היסטורי עמום."
דוגמאות לשיתוף הפעולה בין מיזם שורשים לבין ארכיון יד ושם ניתן לראות בבירור יהדותו של אריה, צעיר ממדינות חבר העמים לשעבר, אשר תעודות ממלחמת העולם השניה שהיו ברשות משפחתו סייעו לאנשי שורשים להוכיח את יהדותו. בסיום התהליך אנשי שורשים מבית צהר קישרו בין אריה ליד ושם והוא תרם את המסמכים למפעל ההנצחה.
"עבור רוב האנשים ארכיוני יד ושם הם מסמכים היסטוריים, אך למעשה הארכיונים האלו הם הלב הפועם של מדינת ישראל" מסביר שכטר. "לא חוכמה רק לדעת איפה לחפש, יש בארכיונים המון מידע מכל מיני מקומות וצריך גם לדעת מה לחפש".