מפעם לפעם אנו שומעים על ניסיונות שונים להסביר את השואה. דומה שאלה ניסיונות חסרי תוחלת שאף עושים עוול לנושא. את השואה אי אפשר להסביר. מוח אנוש אינו מסוגל למצוא שום הסבר לזוועה הנוראה שהתחוללה שם. אנשים שעברו את השואה וחוו על בשרם את מראותיה, מתקוממים- במידה רבה של צדק- על עצם הרעיון להסבירה.כי באמת אין הסבר ואין תשובה.
ועם זאת, אין בכך משום התרסה על האמונה. אנו מאמינים בקב"ה ובהנהגתו לא משום שאנו מבינים את דרכיו ואת מחשבותיו, אלא דוקא משום שהוא נעלה מאתנו ומהשגתנו. כאשר איננו מבינים את דרכי האלוקים, הרי זו רק הוכחה, כי "גבהו דרכי מדרכיכם ומחשבותי ממחשבותיכם". השואה הביאה זאת לקיצוניות הגדולה ביותר, לאי הבנה מוחלטת.
בכלל, מי אמר שעל כל שאלה צריכה להינתן תשובה? מי אמר שכל דבר אפשר להבין? אין כל בושה להודות ולומר: אכן, אין באפשרותנו להבין את השואה, היא נעלית מבינת אנוש. אדרבה, אסור לנו להבין את השואה. כי אז אנו כאילו מסכימים עמה, ואסור לנו להסכים, כשם שאסור לנו להסכים עם אריכות הגלות.
אולם אף שאין לנו שמץ של הבנה למה היתה שואה, אנו מאמינים באמונה שלמה שהיה צפון בה איזשהו טוב נעלה, נעלה כל כך שאין באפשרותנו להשיגו. מאמינים אנו שהקב"ה הוא תכלית הטוב והחסד, וממנו לא יבוא דבר רע. ועוד מאמינים אנו, שיבוא יום וגם נרגיש את הטוב הזה, כדברי דוד המלך בתהילים, שיום יבוא ונאמר: "אודך ה' כי אנפת בי".
דוגמה, שיש בה כדי להמחיש כיצד דבר שנראה רק יכול לצפון בחובו טוב, היא ניתוח. תארו לעצמכם אדם, שאין לו שום מושג ברפואה ומעולם לא שמע על האפשרות של ניתוח, והנה נכנס לחדר ניתוחים ורואה אדם כפות בכבלים, שותת דם, ומעליו רוכנים אנשים וסכינים בידיהם וחותכים בבשרו ללא רחם. סביר שהאיש יהיה משוכנע שהוא עד לרצח אכזרי ומתועב. אולם כאשר יודע לו שהאיש הכבול סבל ממחלה קשה, ועל ידי הניתוח ניצלו חייו, תתהפך תגובתו מהקצה אל הקצה: אותם אנשים שנראו בעיניו אכזריים, ייראו עכשיו כרופאים מסורים העושים מלאכת קודש.
דוגמא זו ממחישה, עד כמה אין ביכולתנו לשפוט את השואה. ראינו צד אחד של התמונה את ההרג והעינויים שעברו על בני עמנו. אבל את הצד השני איננו רואים ואיננו יודעים. איננו יודעים היכן נמצאות עתה נשמותיהם של קדושי השואה. איננו יודעים איזה תפקיד היה לשואה האיומה הזאת בחבלי משיח. איננו יודעים כלום, ולכן איננו מבינים, ואסור לנו להבין. אבל אחרי שהדברים קרו כפי שקרו, אנו מאמינים כי "הצור תמים פועלו.. א-ל אמונה ואין עוול, צדיק וישר הוא".
מי שרוצה, רואה בשואה קושיה על האמונה, ומי שרוצה, מוצא בה חיזוק לאמונה. דווקא ניצולי השואה מסרו עדויות מופלאות על ניסים ועל השגחה עליונה מופלאה בתוך אימי השואה. רבים שבו אל האמונה דווקא על ידי השואה, אחרי שנוכחו כי למרות הכל עם ישראל חי וקיים. נפלאים הדברים מאתנו ולא לנו לנסות להבינם.
איפה היה אלוקים בשואה?
מפעם לפעם אנו שומעים על ניסיונות שונים להסביר את השואה. את השואה אי אפשר להסביר.
