במלאת 100 שנות עצמאות למדינת ישראל, עולם ההלכה יעמוד בפני מציאות חדשה. העולם והחברה אנושית יצטרכו להגיב לנושא של המחסור העולמי במזון, מחסור שנובע מהמון גורמים. הבשר המתורבת, החלב המתורבת וכבר מדברים היום על מוצרים נוספים כמו ביצים וגם דגים - הם בהחלט צעד שהוא חשוב ואני חושב שאנחנו כיהודים עובדי השם צריכים לברך על כך. בעיניי, זה דבר שירומם את העולם גם מבחינה מוסרית, מבחינת היחס לבעלי חיים, גם מבחינת הוזלת חומרי הגלם והנגשתו לאלו שלא יכולים עכשיו להרשות לעצמם בשר ועוף.
כשרות בעולם מתפתח
אין ספק שזה ישפיע על הכשרות. אנחנו כבר שם, אמנם לא רואים את זה בחנויות ועל הצלחות ובמסעדות אבל אנחנו כבר שם. ברור שיצטרכו לתת את הדעת כי כל אחד בכיוון שלו, יש כאלה שיגידו שזה בשרי יש כאלה שיגידו שזה שזה פרווה. אני חושב גם שעולם היצור המזון הופך להיות מתוחכם ומשוכלל, כבר היום אנחנו מדברים זה ברמות של ההייטק. וגם הופך למשהו הרבה יותר אוטומטי, עם הרבה פחות מעורבות אנושית. אין לי ספק שזה ישפיע גם על שאלות כשרותיות, דברים ייעשו לבד, דברים יפעלו לבד.
הדרמה הדמוגרפית וההלכה
נושא הרלוונטי במיוחד ליושבי ארץ ישראל, קשור לעובדה שתוך כמה שנים כנראה שרוב העם היהודי יהיה מרוכז פה, בארץ. לדברים האלה יש משמעות מאוד מעשית מבחינת רמת החיוב של מצוות התלויות בארץ. יכול להיות שאנחנו מתקרבים לשלב וליום שבו מצוות התלויות בארץ יהפכו להיות מדרבנן לדאורייתא ויש לזה המון משמעויות מבחינה הלכתית, גם בנושא של תרומות ומעשרות וגם בנושא של שמיטה.
מו"ר הרב אהרן ליכטנשטיין זצ"ל הגדיר פעם את השמיטה כטרגדיה הלכתית, זו מצווה שכולם מתעסקים באיך להתחמק ממנה. זו אחת המצוות שהכי מתנגשות עם כלכלה מודרנית ואנחנו נצטרך למצוא לדבר הזה כל מיני פתרונות. אני לא יודע איזה פתרונות ימצאו, איך התמודדו גם עם הנושא של תרומות ומעשרות אבל יצטרכו להתמודד עם זה ויצטרכו לתת לדברים האלה תשובות.
תרומות ומעשרות לכהנים?
בנוסף, במקום שבו ייפגשו הכשרות והגנטיקה, הרפואה, אם אנחנו נמצא את הדרך למצוא מבחינה גנטית את הייחוס האמיתי של הכוהנים, יכול להיות שנצטרך לתת להם את התרומות המעשרות. ברור שהשינוי הכי משמעותי יהיה הבשר והעוף המתורבת, אני חושב שהשחיטה תהפוך להיות אירוע מאוד נדיר.