הכינו כסא לחזקיה מלך יהודה

"כשחלה רבי יוחנן בן זכאי נכנסו תלמידיו לבקרו... אמר להם: פנו כלים מפני הטומאה והכינו כסא לחזקיה מלך יהודה" (ברכות כ"ח ב').
ודאי שהיו שביקרו את שיטתו של רבי יוחנן בן זכאי. יש שתהו על הויתור על העצמאות המדינית וההשלמה עם השעבוד, השלמה עם המציאות הגלותית, והעמדת הדגש על יבנה וחכמיה.
האם לא היה יותר נכון שישאר בפנים ויעמול לשכנע את הבריונים ללכדם לחטיבה אחת ולהלחם שכם אחד עם האויב המשותף? האם לא היה בזה שבירת השורות והמסת לב העם במלחמה?
והנה אומר רבי יוחנן בן זכאי בהסבר המערכה שלו: "פנו כלים" - עם טומאה אי אפשר להתאחד, עם טומאה גם אי אפשר להלחם. הטומאה מטמאה, היא חודרת, היא מקיפה. והדרך היחידה היא: "פנו כלים"... התכנסו, הסתגרו ושמרו מכל משמר, שרוח זו לא תחדור.
אך מאידך גיסא, אין זה נכון כי שיטה זו פירושה ויתור על מלכות ישראל, על עצמאות ישראל, על חירות ישראל - "הכינו כסא לחזקיה", המלכות האמיתית היא זו שהסתמלה במלכות חזקיה.
יש לבצר את מרכזי התורה, יש להוסיף ספסלים בביהמ"ד, יש לשמור על הטהרה של הכלים, ויחד עם זה - לא להתעלם מהמאורעות הגדולים המתרחשים לנגד עינינו, לא לבטל את התופעות הנפלאות המתגלות לפנינו, את האפשרויות הגדולות אשר נפתחות לפני העם - לקיבוץ גלויות, לעליה לציון ברינה, לבנין הארץ, לכוננות מדינה ישראלית. להיות מעורים במאורעות, להשפיע על המהלכים, להאירם באור אמונה, ולחנך הדור לראות את יד ה' הנפלאה המובילה אותנו.
להכין כסא לחזקיה מלך יהודה.