סגור
יום הזכרון לחללי מערכות ישראל

"אני זוכר את יונתן ברנס, שקפץ ביחד איתי ושילם בחייו"

במסגרת טקס הקראת שמות חללי מערכות ישראל בהיכל הזיכרון בהר הרצל, סיפר שר הביטחון על חברו שנהרג בפעילות מבצעית. "בזיכרוננו הפרטי, אף בהיעדרם הם חיים כל כך – החדר שנותר כפי שהיה, הסימניה שנותרה באותו העמוד בספר, הזמן שקפא מלכת"

חדשות כיפה
ב באייר התשפא
,
14 באפריל, 2021 10:16
בני גנץ, בטקס הקראת שמות חללי ישראל

בני גנץ, בטקס הקראת שמות חללי ישראל צילום: לע"מ

יום הזכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה: היום (ד') בשעה 8:30 התקיים טקס הקראת שמות חללי מערכות ישראל בהיכל הזיכרון בהר הרצל. במעמד שר הביטחון, בני גנץ. שמות החללים הוקראו על ידי חיילי צה"ל ונציגי גופי הביטחון. 

נאום שר הביטחון בני גנץ: 

"היכל הזיכרון הממלכתי שבו אנו עומדים, 
הוא נכס לאומי בעל חשיבות היסטורית עמוקה, המסמל את התגשמות הציווי שלקחנו על עצמנו – לזכור את כולם. 
כאן, בהיכל הזה, כל הנופלים שווים. 
לכל נופל, ולא משנה דרגתו, מינו, או מוצאו, יש מקום. 

לכל חלל יש ייחוד, וכמעט בכל יום מתקיימת אזכרה למי מהם, 
אבל יחדיו, הם החללים של כולנו ומרכיבים חלל לאומי קולקטיבי – חור בלב האומה.
לא לשווא נבחרה המילה חלל, לתאר את הנופלים: הריק הנורא הזה, שאין מילים שיוכלו לתאר.  
במדינת ישראל, רוויית המערכות, בכל אחד מאיתנו ישנו חלל כזה. במהלך כמעט ארבעים שנות שירות בצה"ל, וגם כעת, הולכים איתי הפנים והשמות של החללים הפרטיים שלי. 

רק אתמול, עברתי כאן בקיר הזה עם מזכיר ההגנה האמריקאי, ודיברנו על המסע האישי שלי אחרי צוק איתן שבו ביקרתי כל אחת מהמשפחות- שם-שם, בית בית. 
בכל מקום סיפור שקורע את הלב, לכל משפחה דרכה להתמודד, לכל אחד דרך המיוחדת לו- וכולם בליבנו.

מי שחווה אובדן, לא ישכח אותו לעולם. 
כך אני זוכר את יונתן ברנס זיכרו לברכה, שקפץ ביחד איתי לתקרית של ניסיון חדירה על הגדר, למרות שלא היה אמור לצאת לשטח. 
יונתן שילם על התנדבותו ורוח הקרב בחייו - וכמוהו רבים אחרים, שבדמם - הגנו על תושבי הארץ הזו. 

בזיכרוננו הפרטי, אף בהיעדרם הם חיים כל כך – החדר שנותר כפי שהיה, הסימניה שנותרה באותו העמוד בספר, הזמן שקפא מלכת. 
ביום הזה מתחבר הזיכרון הפרטי של כל אחת ואחד מאיתנו, לזיכרון לאומי של כולנו כאומה. 
היכל הזיכרון שבו אנו נמצאים, הטקס של הקראת השמות שמיד נתחיל בו, הם הדוגמה לחיבור הזה: כל שם הוא עולם ומלואו, וכל השמות – הם הסיפור שלנו.
ביום הזה, יותר מאשר בכל יום אחר, אנו מבקשים מכם, בנות ובני המשפחות השכולות, לשתף, לאפשר לנו להיאחז באותם רגעי חיים. 
לספר על יפי ויפות הבלורית והתואר, לשחזר את כל אותם רגעים אחרונים והרגעים שלפניהם. 
לומר, שוב ושוב, את כל אותן המילים שלא הספקתם לומר. 
אנחנו, כולנו, מחויבים לשמוע, מחויבים להקשיב, מחויבים לזכור.

מחויבים לעשות הכל כדי שלא יהיו עוד מלחמות- לנהוג באחריות, להתייחס לחי חיילינו בחרדת קודש.
היום הזה שבו לא יהיו עוד מלחמות, לצערי, רחוק, ואנו, נמשיך לבצע את משימותנו, להגן על המולדת, ולחיות גם על חרבנו.
אני מבקש להודות לאגף משפחות שכולות והנצחה ולכל הפועלים כדי שנוכל לזכור. 
כעת, ניתן כבוד לכל נופלת ונופל, לכל משפחה ומשפחה- 
ונזכור."

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה
המשך באמצעות
שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון
יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

 צילום: Gershon Elinson/Flash90

בשל הפוגרומים: היתר הלכתי לטבול לפני שקיעה בלוד

קרא עוד