משה מאור ג'אן הי"ד בנם של יוסי ואבלין נולד בחודש סיון שנת תשמ"ד ומאז היותו ילד בלט באופיו הבוגר והאחראי בין בני גילו.
כל מה שפעל ועשה, נעשה מתוך להט, אמונה, ודבקות במשימה. על תג יחידת גבעתי בה שירת, כתב את הדבר שאפיין אותו יותר מכל - "מה שקשה - עושים, מה שבלתי אפשרי- לוקח קצת זמן". בזמן לימודיו בישיבה היה דמות אהובה ודומיננטית שסחפה אחרים ללימוד תורה. לישיבתנו, ישיבת ההסדר "נהר דעה" בנהריה, הגיע מכיוון שהישיבה הייתה אז ישיבה צעירה בתחילת דרכה, ולכן האמין שיוכל להתקדם בלימודו בד בבד עם תרומתו להתפתחותה.
מאור היה תלמיד שקדן, טוב לב, עדין נפש, שקט, צנוע וחייכני. אשר אהב תמיד לעזור לזולת, התנדב לכל משימה ותרם רבות לקהילה. גם בזמן שירותו הצבאי ועל אף היותו כבר נשוי המשיך להיות "הרוח החיה" בסניף בני עקיבא מרכז בנתניה.
מאור הזדהה עם עירו נתניה בכל מאודו, אהב אותה ואף שאף להקים בנתניה גרעין תורני. ביתו הפתוח גיבש את חבריו מידי שבת, לשיחות וחלומות שקרמו עור וגידים. ולכן, כאשר פניתי אליו במהלך שירותו הצבאי בבקשה שיחזור לישיבה לאחר השירות בפועל, ענה מאור "איני יכול, נתניה זקוקה לי". ומול תשובה כזאת אי אפשר לעמוד.
מאור נרצח בפיגוע חבלני ליד קניון השרון בנתניה ב-ה' תמוז תשס"ה, עת עמד בעת חופשתו מהצבא בצומת יחד עם חניכיו מתנועת בני עקיבא, בעודם מחלקים סרטים כתומים כאות מחאה נגד ההתנתקות מגוש קטיף.
בן 21 היה במותו, השאיר אחריו אישה ובת, הורים, אחים וחברים רבים שכואבים ואבלים על מותו ללא עת.
בימים אלו, ימי ספירת העומר, עת טעם המצה המסמל את הגאולה עודו בפינו והעיניים נשואות לחג השבועות - חג מתן תורה והחירות הרוחנית - "אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה". אנו חווים את הקושי של השילוב של השמחה והתקווה עם תחושת אבלות על חורבן הבית ועל מותם של תלמידי ר' עקיבא.
לא מקרה הוא שימי האבל שנקבעו בדורותינו, יום השואה ויום הזיכרון, משמשים בערבוביה יחד עם ימי השמחה של יום חג העצמאות ויום ירושלים בתקופה מורכבת זו. מורכבות חיבור זה של "בדמייך חיי" הוא תמצית הקיום והאחיזה העיקשת של עם ישראל בארץ ישראל מתוך שאיפה לגאולה השלימה.
מאור היקר הי"ד לימד אותנו לחתור לעבר מטרה בדבקות, בתמימות ובאהבת ה' גדולה, גם במציאות קשה ומורכבת.
דבר לא הרתיע אותו בחתירתו לעבר מטרות גדולות. ומורשת זו שהותיר אחריו, מחזקת אותנו כולנו בחינוך הדורות הבאים לתמימות ולאמונה. לאכפתיות כנה כלפי עם ישראל ולהכרה שבעמידתנו האיתנה ובחתירתנו לעלות במסילה העולה בית ה', אנו אכן מקרבים את ביאת משיח צדקנו ואת הגאולה השלימה.
יהי זכרו הברוך של מאור נר תמיד עבורנו, לערכי אהבת התורה והארץ ודבקותנו בהם בכל לבבנו - "אפילו נוטל את נפשך". אמן.