בניה, אחי היקר, רציתי פעם אחת לכתוב לך מהלב... בלי לפחד מעצמי ומהכאב לפתוח...
רציתי לספר לך מה עבר בכל הזמן שלא היית כאן... בא לי לספר לך הכל, ככ הרבה.. תמיד אהבתי לדבר איתך למרות שהיית גדול ממני בעשור, שזה כמעט הזמן שאתה כבר לא כאן איתנו...
ששואלים אותי אם אני אח של בניה אני תמיד מלא בגאווה. תדע לך שזה היה תמיד ככה - לא רק אחרי מותך, אלא גם שהייתי איתנו באמת.. היית אח גדול ואוזן קשבת לכל אחד, אפילו לאחיך התיכוניסט בזמן שפיקדת על פלוגה שלמה, תמיד התעניינת בי, ובכולם... אתה פשוט מדהים אותי! תמיד היה בך משהו שהרגשתי איתך מיוחד, כי אתה באמת הייתה מיוחד.
אז מה אפשר לספר עלי...
שגדלתי, למדתי, התגייסתי, השתחררתי, עבדתי לאחר הצבא, התחתנתי, למדתי תואר,נולד לי ילד מתוק שנושא את שמך, והקמתי עסק שב"ה מתחיל לראות הצלחה...
מוזר לי לכתוב לך, כי אתה שם למעלה מלווה אותי בכל צעד.. אתה הרי מכיר ויודע כל צעד וצעד, אתה תמיד איתי בלב.. והרי אתה שם למעלה מלווה אותי בהכל ותומך ועוזר לי בשעות הקשות. גם שאני לא מודה בזה ושם לב, אתה בתוך הלב שלי - ומשפיעה בכל החלטה שלי בחיים, פשוט ככה...
תדע לך שהרבה בזכותך אני מי שאני היום. גם שהלכת התכונות שלך והמחשבות שלך מהשיחות יחד מלוות אותי.
אם זה מהדאודורנט שקניתי לי בתיכון כי לא שמתי כל השבת שהיינו ביחד והסרחתי וכשחזרנו הביתה עברת וקנית לי אחד, ולקח לי שנים להחליף אותו, כי הריח שלך היה חקוק בו וכל פעם קניתי אותו שוב ושוב...
או מהדיבור אמת שלך, שאתה הייתה כל כך ישר ואכפתי.. או מליון ואחד דברים שצצים לי לראש... כל דבר כזה בנה לי עוד משהו בלב. עוד שכבה, עוד קומה בנפש... איזה זכות יש לי להיות אח שלך...
בניה, אחי היקר, תמיד פחדתי מלכתוב לך, תמיד עשיתי סרטים, תמיד עשיתי מהצד בשקט, כמוך.. בלי לדבר הרבה, לעשות מה שצריך... פשוט ככה... ככה אתה, וגם בי יש משהו דומה, לעשות מאחורי הקלעים ולהפיץ את אורך וגבורתך דרך המדיה והסרטים שעשיתי לכבודך... תדע לך שבזכותך היום אני צלם ועוסק באומנות, לא רק בגלל שעשיתי עליך סרט בגיל צעיר והכרתי את התחום, אלא שממך למדתי להאמין לכישרונות שלי כמו שהאמנת בכל חייל ואדם שסביבך.
בניה אחי, יש עדיין דבר אחד שחשוב לי לספר לך, שהבן הקטן שלי נושא בגאווה את שמך... בניה אהוביה שלי, אחיין שלך... שלעולם לא יכיר אותך אישית, אבל בטוח שהוא יכיר את גדולתך וגבורתך, והמעשים הקטנים שהפכו אותך להיות 'בניה ריין' מותג של גיבורים, שלי אתה תמיד תשאר בניה עם הבלורית הארוכה של התיכון, בניה שלא אהב לקחת מעיל, בניה שהיה מעמיד אותי במקום שאני איבדתי את מקומי, בניה שהיה צוחק איתי על כלום, בניה שהיה מתעניין בי בעולם החשוב של 'חיי התיכון' המטורפים שלי, בניה שהיה אכפתי ומתרגש מדברים שאני הייתי עושה, מבניה שהיה פותח את המקרר ומגניב משהו עם חיוך 'שאמא לא באזור' תחפה, בניה שפשוט אהבתי, בניה שהוא חלק מהמשפחה המדהימה שלי שכל אחד הוא באמת מיוחד, בניה שהיה באמת בניה, אתה תמיד אתה - בלי פשרות וקטנות.
בניה, איך היית שמח לפגוש את בניה אהוביה שלי, היית שמח לראות אותו, לשחק איתו, היית אומר לי שהוא ילד טוב ומתוק, ואתה כל כך שמח לראות שהאח הקטן שלך אבא.. בטוח היית בא לבקר אותנו בדרום עם כל המשפחה שלך (שכבר לא תהיה לך..) בטח היית מפנק את בניה אהוביה למרות שיש לך ילדים ועוד מלא אחיינים...
בניה, אחי האהוב, השנה זה ככ מוזר, אני בדיוק בגיל שבו אתה כבר לא תגדל, גיל 27 וקצת ונצחי שלך, מוזר לי לחשוב שאני כבר עוד רגע יותר גדול ממך... מוזר לי שהבן שלי עם השם שלך... עולם מוזר...
אין מה להגיד, פשוט.. מתגעגע מלא!! הלוואי שהיית פה עימנו...
אז מה אסכם ואגיד,
בניה אחי היקר, כמעט עשור בלעדיך...
כל יום זיכרון מציף בי געגוע חזק, דמעות וכאב...
איך אפשר לתאר את החיים בלעדיך?? קשה...
אבל זכיתי, זכיתי באח גיבור, גיבור שמסר נפשו כדי שאני וכל העם שלי נוכל לחיות כאן בשקט...
אתה תמיד במחשבותיי וברוחי, אתה מאיר ומנחה אותי בחיים.. נכון שאני לא מרבה לדבר ולספר עליך, אבל אין ספק שאתה הדמות בשבילי. מישהו שאני מעריץ, על הכנות והאמת ללא פשרות. על העזרה לכולם תמיד, מהחייל הטירון עד לאח הקטן בבית. על הישירות והאהבה המיוחדים שלך...
כן, בניה אחי הגיבור... אוהב מתגעגע וגאה...
מצדיע לך, וממשיך קדימה בזכותך!! כי אני גאה להיות אח שלך!! כואב תמיד, אך גאה תמיד!!
לנצח אזכור אותך - לאור המידות והמורשת שהשארת אחריך...
ורק אסיים ואומר שאני בטוח שאתה רואה את כל ילדי 'בניה' שנושאים את שמך..
אחיינך, בניה אורי, בניה יהודה, אחיה, בניה עוז, בניה טל, בניה ובניה אהוביה..
ועוד מלא ילדים שחלקם של חברים שלך וחלקם בכלל לא הכרת, שנגעת במשפחות שלהם...
הם גאים להיות בשם כמו שלך, שם לא רק של לוחם, אלא של אדם ישר אוהב ואהוב, אחי.
שלך, אחיך הקטן, דובי.