במצרים אבותינו היו שקועים בעולם החומר. שם בתוך מיצרי החומר ירדו בני ישראל עד למ"ט שערי טומאה, השפעת החיכוך שלהם עם התרבות החומרית המצרית על עוצמתה הגשמית, יצרו נזק בנפשותם, החיבור לחומר לא טוב הוא. זה מסביר את הסיבה לכך שבני ישראל יוצאים עם כסף וזהב מצרי, כי דיבר הקב"ה כנגד יצרם , כדי שיוכלו לצאת ממצרים, הם צריכים ליטול מעושרה של מצריים איתם.
מדוע נהפך לבבו של פרעה והוא מחליט לרדוף אחריהם? מדוע אין הוא מוותר על עם ישראל לאחר שלקה בעשר במצריים? הפרי צדיק מסביר כי יציאת בני ישראל ממצריים יצרה צער בליבו של פרעה, כיון שהם נשאו את החסרון של היצר איתם, חלק ממצריים שנטלו עימהם יצרו חיבור וקשר בין העם ובין מצריים. על פי זה יתכן לפרש את הזיכרון של ישראל במדבר בזכרם את השומים ואת הבצלים ואת הדגים שאכלו במצריים. בני ישראל יצאו ממצריים אבל מצריים לא יצאה מהם.
לכן, לא נחם ה דרך ארץ פלישתים כי קרוב הוא, ובראותם מלחמה ושבו מצריימה. מהי המלחמה, ממשיך להסביר הפרי צדיק, זו מלחמת היצר. ה ראה כי העם אינו בנוי עדיין למלחמת היצר כנגד החומריות שבה הוא ייפגש בארץ ישראל ולכן, מסבב אותם ה דרך המדבר, כדי להכינם ולבנות להם כוחות של התמודדות עם המציאות החומרית והיצר הבא איתה.
ומהי ההכנה אותה נדרשו לעבור בני ישראל במדבר? התורה שניתנה במדבר במהותה היא סם מרפא ליצר, היא זו שמתקנת וממתקת את החומריות, מעמד הר סיני שהינו הנמוך בין ההרים, שנמצא במדבר במקום בו אין כלל משמעות לחומר הכל פראי, בונה כוח פנימי בנפשה של האומה כוח להתגבר על היצרים, כוח להתמודד עם אתגרי החומריות ולהפוך חומר לרוח. התורה קובעת את כללי ההתנהגות בעולם החומר ומקדשת אותו. המצוות בעולם המעשה מסייעות ליהודי להוציא מן הכוח אל הפועל את הקדושה הנמצאת בעולם.
אך, כלים נוספים קיבלו בני ישראל במדבר, וכולם יש להם יסוד אחד, חיי קדושה המיוחדים להם, המן שהינו לחם מן השמיים שניתנו בזכותו של משה, בארה של מרים שהשקה את העדרים, וענני הכבוד שבאו בזכותו של אהרון בנוסף לבגדים שלא בלו עליהם וכך גם נעליהם צרו מציאות ש קדושה וניתוק מן החומר, במדבר הייתה התעלות של כוח הרוח וביטול כוחו של החומר. כל זה על מנת להתכונן לכניסה לארץ ישראל לתוך עולם החומר.
למרות הכל הכניסה לארץ יצרה משבר רוחני ואת תוצאותיה ראינו בתקופת השופטים. אבל ללא ההכנה במדבר לא הייתה האומה יכולה להתמודד עם עולם החומר. מהו הכלי שבו אנו יכולים להתמודד עם החומריות בארץ? הרי כולנו עסוקים בקשיי הפרנסה, בעמל היום ועיסוקים של עולם החומר, וממילא עולם היצר הולך ומתגבר. התורה נתנה לנו מספר עצות לדבר. העצה הראשונה היא להקים ישיבות , לייסד בתי מדרש בכל מקום ומקום בכל עיר ועיר על מנת לבנות את החברה על אדני התורה והמוסר.
מעבר לכך, נתנו לנו מצוות התלויות בארץ על ידיהם אנחנו מקדשים את החומר על ידיהם אנחנו יכולים לקבל קדושה דרך הפירות שנשתבחה ארץ ישראל. הקדושה שבפרות נבלעת באיברים של היהודי, כך גם באכילת הקורבנות ובפירות השביעית. קדושת הארץ נכנסת לתוך הפירות וכל אחד יכול להתחבר אל הקדושה הזו. כך אנחנו יכולים ליצור תיקון לעולם החומר דרך קדושתה של הארץ. הצורך של החיבור של האומה אל ארצה הינו צורך בסיסי למען הוצאת הקדושה שבעפרה מן הכוח אל הפועל. ולכן אכילת התרומה הינה עבודה שהרי עשו אכילת תרומה בגבולין כעבודת בית המקדש.
ולכן לא ניתנה תורה לדרוש אלא לאוכלי המן ושניים להם אוכלי תרומה
"כל שכן לא הביאן הקב"ה דרך פשוטה לארץ ישראל אלא דרך המדבר אמר הב"ה אם אני מביא עכשיו את ישראל לארץ מיד מחזיקים אדם בשדהו ואדם בכרמו והם בטלים מן התורה אלא אקיפם במדבר ארבעים שנה שיהיו אוכלין מן ושותין מי הבאר והתורה נבללת בגופן מכאן היה ר שמעון בן יוחאי אומר לא ניתנה התורה לדרוש אלא לאוכלי המן ושוין להם אוכלי תרומה."
מכילתא דרבי ישמעאל בשלח