רווקה בט"ו באב: אז איך לא חטפו אותך עד עכשיו?

הטור באדיבות אתר 'משלך'

כמעט הגעתי לט"ו באב עם מישהו. היינו מחזיקים מעמד עוד שבוע וחצי והיינו יכולים לחגוג ביחד. ועכשיו אני עוד פעם אצא לחולל לי בכרמים או בבוגי לבד. פרידות הן לא נעימות ויכולות להיות מאד כואבות, אבל העיתוי גם הוא חשוב. ולכן גם אם אני מסכימה עם המשפט "עדיף עכשיו מאשר עוד כמה חודשים…" עדיין זה לא מנחם ועדיין אני מרגישה החמצה שיכולתי להיות עם מישהו שאני יקרה לו והוא לי, ביום חגיגי שאמור להיות מלא באהבה.

לטורים נוספים:

נעים מאוד, אני הבחור שלא מבין רמזים

"רכבת הזוגיות תעזוב בעוד מספר דקות"

הביצה: מה אתם חושבים שקורה שם?

"אני יוצא עם מישהי?"

לפני כמה שנים יצאתי עם מישהו, ולמרות שאני בדרך כלל זהירה בקשרים וחיה לי מיום ליום (משהו שלמדתי עם השנים ועם ניסיון החיים), העזתי להזמין לנו כרטיסים להופעה שווה ויקרה במיוחד. כמובן שעשיתי את זה אחרי שווידאתי איתו כמה פעמים שהוא רוצה ללכת להופעה הזו כמוני, ושהוא מאמין שנגיע ליום ההופעה כשאנחנו ביחד. "תהיי אופטימית" הוא אמר לי. היינו שנינו די מאוהבים ובאמת האמנו שברור שנרגיש כך גם בעוד חודש.

אז הזמנתי את הכרטיסים ושבוע לפני ההופעה הוא נפרד ממני. הוא לא הבין למה אנחנו לא יכולים ללכת להופעה ביחד בתור ידידים, ובכלל למה אנחנו לא יכולים להישאר בקשר, ואני שהייתי עצובה ופגועה העדפתי ללכת עם חברתי הטובה שנמצאת בחיי כעשור וחצי בלי להיעלם לי, ולצעוק איתה כמו שתי מתבגרות שירים על אהבה וכאב.

בחודשים האחרונים מ' היה "הבחור שאיתו אני מבלה הרבה". זו הגדרה שהמצאנו לקשר בינינו. התחלנו בגישושים. התקשיתי להחליט אם אני רוצה לצאת איתו ואז הוא הפך לדייט שלי כשהוא סיפר לי שחבר הציע לו לצאת עם מישהי ומ' ענה לו שהוא יוצא עם מישהי, ואז שאל אותי בחן רב "אני יוצא עם מישהי?" ואני עניתי בפשטות שכן. ונהיינו זוג. אחרי חודשים של דייטים, הכרויות קצרצרות ושום דבר משמעותי נהייה לי משהו משמעותי, טוב ונעים עם מ'. ואחרי הרבה בחורים שחלפו לי ליד הלב בלי להצליח להיכנס לשם, מ' התחיל להתמקם לו בתוך ליבי וחיי. עד שלפני שבוע נפרדנו.

לא להיפרד בזמן מלחמה

אני יכולה לומר הרבה דברים על פרידות אך אני חושבת ש"נאמר כבר הכל". הפרידה הגיעה לי בהפתעה גמורה והעיתוי היה מאד מתסכל. מניתי לי את המועדים שלא כדאי לקבל בהם החלטות על פרידות. כאמור, שבוע וחצי לפני ט"ו באב. ולא רק כי בשבוע וחצי שהלב משתקם אי אפשר למצוא מישהו חדש להיות איתו ביום זה, אלא גם כי לא כדאי להיפרד בתשעת הימים, אלה ימי פורענות שלא כדאי לקבל בהם החלטות חשובות. גם כי הזקן ההולך וצומח על פניו הוא סיבה בפני עצמה למרחק, וגם כי אלו ימי אבל ולא מומלץ לערבב "שמחה בשמחה" או אבל עם התאבלות על סיום קשר.

הפרידה שלנו התרחשה ביום שחזרתי מכמה ימי חופשה. אולי ציפינו להתגעגע יותר, אולי נבהלנו מזה שדווקא נהנינו מהחופש ומהלבד, ומחשבות כאלה יכולות להוביל לפרידה. אז זהו, שגם לא כדאי להיפרד אחרי חופשה - הוא לא הספיק לקבל את המתנה המקסימה שקניתי לו. בנוסף, "מי לעזאזל נפרד בזמן מלחמה?!". מלחמה אמורה לאחד את השורות, וגם למה להישאר לבד באזעקות. והכי לא פייר זה להיפרד ממישהי שהחברה הכי טובה שלה בדיוק ילדה תינוק ואין לה זמן או אפשרות לאחות את השברים. דבר אחרון, לא נפרדים לפני חגים חשובים וימי הולדת. ידוע שלהתחיל קשר עם מישהו שהרגע חגג יומולדת זה כמו לקבל אוטו עם טסט לשנה, אבל אם אתם כבר בתוך קשר רציני, בבקשה, בלי פרידות לפני היומולדת.

חגם של הרווקים

אבל אולי זה באמת לא משנה, פרידה זה כואב. ובינתיים אני מזכירה לעצמי שבעצם ט"ו באב בניגוד לחגים משפחתיים הוא חגם של הרווקים, ואולי בקרוב כבר יבוא האחד שיחטוף אותי ויתהה איך לא חטפו אותי עד עכשיו.