רגע לפני חנוכה, במכון המקדש מתכוננים לבניית בית המקדש השלישי, ומפרסמים היום (ג') כי לראשונה יוצר כד שמן טהור, המותר לשימוש במקדש עתידי.
על מנת להכין את כד השמן היה צריך לוודא את טהרתו מרגע שריפתו בתנור ועד אטימתו בצמיד פתיל, ולאחר מכן לוודא שלא יוסט ע"י זב וזבה ולהבדיל גוי.
הכד יוצר בסטודיו שצמוד לבית מגורים, ויש גג רעפים שבולט ומקיף את כל הבית והסטודיו. בשאיפה להחמיר ב"חרב כחלל" [ע"פ השיטה שכל כלי מתכת שנטמא ממת מטמא באהל], סגרו את דלתות הסטודיו ולפני כן הוציאו ממנו כל חפץ מתכת שהיה אי פעם בבית קברות/בית חולים.
 |
|
(צילום: מכון המקדש)
|
במשך הזמן מהשריפה ועד האטימה צריך לפתוח לפחות פעם אחת את דלת הסטודיו (כדי להיכנס, להוציא את הכד מהתנור ולאטום אותו. אי אפשר להסתגר ולחכות שעות בפנים עד שיתקרר), ואז תיתכן טומאה מחפצי מתכת שבבית המגורים שתעבור דלת או חלון פתוחים תחת גג הרעפים אל הסטודיו.
אפשר שלפני פתיחת דלת הסטודיו יוודאו שכל דלתות הבית וחלונותיו סגורים [בהנחה שלא שייך לחוש לסט"ל בחפצי מתכת שבבית, שהרי אין תכנית להוציאם], ואין שום חפץ מתכת תחת הגג סביב כל הבית. ושלא יבוא בטעות באותו רגע איזה שכן עם שעון מתכת שהיה בבי"ח.
אחרי הכנסת הכד לתנור הוקם לצד התנור מחיצת נילון מהתקרה ועד הרצפה, שתפריד אותו מדלת הכניסה אל הסטודיו. הנילון יוצמד בסלוטייפ לתקרה, לקירות ולרצפה, כך שלא יהיה פתח טפח. כך ניתן יהיה לפתוח את דלת הסטודיו ללא חשש, כי הטומאה תיחסם על ידי מחיצת הנילון. לאחר הכניסה לסטודיו אפשר לסגור את הדלת מבפנים ולפתוח את מחיצת הנילון.