סגור

"הסיגד הוא חג של כל ישראל - לא רק של יוצאי אתיופיה"

לכבוד חג הסיגד, ערכנו ראיון מיוחד עם ח"כ ד"ר אברהם נגוסה. הוא מספר על משמעות החג עבורו ועל כך שלא רחוק היום שבישראל יעמוד ראש ממשלה בן העדה האתיופית

אפרת קרסנר, כיפה
כט בחשון התשעו
,
11 בנובמבר, 2015 9:49
Miriam Alster/FLASH90

Miriam Alster/FLASH90צילום: Miriam Alster/FLASH90

חג הסיגד הוא אחד מחגי ומועדי 'ביתא ישראל'. החג חל בכ"ט בחודש חשוון (כ"ט בחשוון), 50 יום לאחר יום הכיפורים, והוא יום של צום, טהרה והתחדשות. זהו חג עלייה לרגל, ובמרכזו עומד טקס חידוש הברית בין העם לאל. הטקס נערך בראש הר גבוה, כסמל להר סיני, ומנהלים אותו כהני הקהילה. ההשראה למנהגי החג לקוחה ממעמד דומה המתואר בתנ"ך, שאותו קיימו עזרא ונחמיה בימי שיבת ציון. החל משנת 2008 התקבל בישראל המנהג לחגוג את הסיגד בטיילת ארמון הנציב המשקיפה אל הר הבית בירושלים.

חבר הכנסת ד"ר אברהם נגוסה, יו"ר ועדת הקליטה והעלייה בכנסת, עלה לארץ מאתיופיה בשנת 1985. בראיון מיוחד ל'כיפה' מספר נגוסה כי הוא זוכר שתמיד חגגו את החג, עוד לפני עלייתו. "זה החג המיוחד של יהדות אתיופיה. אמנם גרתי באזור שלא תמיד הולכים לאירועים בקהילה, אבל תמיד חגגנו".

מהי המשמעות של החג בעינייך?

"יש משמעות דתית וחברתית. חברתית - כי זה יום של אחדות ויום של שיתוף פעולה, עם המשפחה והקהילה, כולם עולים לכותל ועושים חגיגה גדולה בירושלים. המשמעות הדתית היא - שכאשר כולם נפגשים, רואים את התפילה של הקייסים, כהני הקהילה, אחרי שנים שאבותינו התפללו לרגע שנגיע לירושלים. והנה, הגענו".

ח"כ נגוסה מסביר שהסיגד הוא חג של הודייה. "יש מסר מאוד חשוב לקהילה האתיופית שאנחנו בירושלים. כי גם צעירים וגם מבוגרים מגיעים ורואים את החשיבות של המסורת שלנו".

(צילום: האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה-cc-by-sa)

בישראל חיים כיום 120,000 שמשתייכים לעדה האתיופית, מתוכם כ-40,000 נולדו בארץ ישראל. כשנגוסה נשאל על החיבור של הצעירים בני העדה למסורת האתיופית, הוא מדבר על חיבור חברתי בעיקרו: "הרבה צעירים רואים את זה כמקום מפגש והיכרות. זו חלק מהזהות של הצעירים בני העדה שגדלו כאן, חלק מהזהות שלהם, וגם הילדים שלי רואים את זה ככה".

מרכזו של החג היה הכמיהה לעלות ירושלים וארץ ישראל. איך אתה רואה את ההשתלבות של בני העדה האתיופית בחוויה הישראלית?

"אני בן אדם מאוד אופטימי" מעיד על עצמו חבר הכנסת נגוסה. "גדלתי כרועה צאן, ולמרות כל זה הגעתי לכאן. קיבלתי שיוויון זכויות ורכשתי 5 תארים אקדמיים. הצלחתי להגיע ולהפוך לאחד המחוקקים בכנסת שלנו". נגוסה טוען כי להצלחה של צעירים בני העדה האתיופית אין גבולות והם יכולים להגיע לכל תפקיד שרק ירצו, אפילו לכיסא ראש הממשלה. "אני המודל שלהם לחיקוי. אני יכול להראות להם שאפשר להגיע לראשות הממשלה ולהיות מנהיגים. הכל אפשרי" מעודד נגוסה.

מי שקלט לראשונה את בני הקהילה האתיופית בשנות ה-80 וה-90 היו בני הציונות הדתית. רבים מהעולים החדשים הגיעו ללמוד בבתי ספר ממלכתיים דתיים, ואחוז קטן מתוכם למדו בבתי ספר ממלכתיים שאינם דתיים. עם זאת, נראה, שהיום יש הרבה פחות אתיופים בבתי ספר הדתיים.

ח"כ נגוסה, איך זה קרה שהציונות הדתית כשלה באינטגרציה?

"בבתי ספר ממלכתיים הדתיים היה ריכוז גבוה של יוצאי אתיופיה. המוסדות הדתיים באמת ניסו לקלוט אותם אבל לא הצליחו, כי החלה מגמה של התבדלות", מסביר נגוסה. "היום חלקם הגדול לומד בבתי ספר חילוניים מכיוון שבבתי הספר הדתיים לא הצליחו לשלב אותם אלא יצרו כיתות נפרדות. עד שזה הגיע למצב שבו 80% מתלמידי הכיתה היו בני הקהילה האתיופית" הוא מספר.

פעילותו של נגוסה מתפרסת על פני תחומים רבים, אין ספק שהוא דוגמה מובהקת לכך ש"אין דבר העומד בפני הרצון".

אחת מפעולותיו הידועות היא סיועו הרב בהקמת ערוץ טלוויזיה שמשדר בשפה האמהרית. "בעיניי זה מיועד לשימור המורשת והתרבות אבל בעיקר עבור המבוגרים שקשה להם להבין עברית". מסביר נגוסה. מנגד, יש שטוענים שהערוץ הוא סמל לכך שהקהילה האתיופית מתרחקת מהישראליות. נגוסה ישיב: "זה לא מבדל. כי מי שמשתלב המערכת החינוך הישראלית, יהיה ישראלי בכל מצב. הערוץ מיועד בעיקר לאוכלוסייה המבוגרת. לדוגמא, יש לנו שיעורי פרשת שבוע בשפה האמהרית".

חג של כל עם ישראל

נגוסה מסביר על המדיניות החדשה בעקבות ההפגנות הסוערות שהיו בשנה האחרונה בתל אביב, במסגרתה יוצאי אתיופיה ישתלבו בכל מוסד אפשרי. "מגן ילדים ועד מקום עבודה". מנגד, צעירים בני העדה האתיופית דווקא טוענים כי ישנם מקומות מיוחדים העוזרים לקבל העדפה מתקנת, אך במקום להועיל ליוצאי אתיופיה, המקומות הללו רק מעצימים את בדידות הקהילה.

על כך נגוסה מסביר ומציין, כי לא חייבים לדחוף את בני הקהילה בכל מחיר. "צריך לצמצם את הפערים שקיימים, לתת להם שיש להם קושי ופער לסגור אותו בקצב שלהם אבל לא לדחוף סתם. לכן אנחנו צריכים לבחון כל דבר לגופו של עניין" הוא מסביר. "מה שאותן טענות של צעירים אומרות, זה שהדור הצעיר שלמד וגדל פה, זקוק לתמיכה ולסיוע, אבל הוא שונה מהוריו כי הוא כבר ישראלי ולכן צריך להתייחס אליו אחרת".

לפני כחודש החליטה הממשלה להקצות תקציב גדול לתכניות שיקדמו את יוצאי אתיופיה. ולנגוסה יש כבר הצעה הנוגעת לחג הסיגד: "החג הזה אמור להיות שייך לכל עם ישראל ולא רק לנו. שר החקלאות אורי אריאל למשל, הציע שהחג יהפוך ליום בחירה, עבור כל אזרח שמחליט להשתתף בחגיגות הסיגד".

בראשית ימיה של ישראל, בן גוריון רצה ליצור כור היתוך. אבל בדרך הזו של יצירת תרבות ישראלית, הוא קצת שכח את העולים החדשים .אתה חושב שהיום יש יותר מודעות לחזרה לשורשים, לפלורליזם וקבלת האחר מבעבר?

"במדינת ישראל, כמדינה קולטת עלייה, הגישה היא ליצירת חברה ישראלית משותפת. יחד עם זאת, אני חושב, שכל אחד שומר את המנהגים שהיו לו ואת המורשת שלו". נגוסה מציין כי המורשת חיונית וכלל לא פוגעת במאמצים להשתלבות. "אני רואה את מציאות הקליטה בארץ ומבקש מכל הישראלים לחבק את העולים החדשים שמגיעים מכל העולם. אם זה ברית המועצות או צרפת, מאתיופיה או צפון אמריקה, העולים הם הכוח והעוצמה של מדינת ישראל". לדבריו של נגוסה, העולים החדשים הם נכס יקר. "בעיניי זו ממש משימה לאומית", הוא מדגיש. "רק כך נוכל להפוך לחברה צודקת ושיוונית, שעומדת חזקה ואיתנה מול אויבינו".

במילות הסיכום שלו, ביקש חבר הכנסת ד"ר נגוסה לברך את הקוראים: "לכל הגולשים באתר, לבני הקהילה ולעם ישראל - חג שמח!".

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

חופים ביוון צילום: חן לאופולד, פלאש 90

ישראלים יוכלו לטוס ליוון - בלי צורך בבידוד

קרא עוד