לפעמים אנחנו נשארים עם טעם חמצמץ של כשלון. הנפילה צורבת ומעיקה.
מה עושים עם התחושה הזו?
הגרי"ד סולובייציק (ר' יוסף דב הלוי סולובייצ'יק, רב, ראש ישיבה והוגה דעות, רוסיה, גרמניה וארה"ב, 1903-1993) מתאר בספרו על התשובה שתי תגובות אפשריות:
אפשרות אחת היא למחוק את העבר. לפתוח דף חדש. ביכולתה של התשובה לערוך מסע בזמן ולחזור לנקודת ההתחלה, לרגע שלפני הכשלון, והפעם לבחור אחרת.
אבל יש דרך נוספת. דרך בה אני לא מוחק את תחושת הכשלון, אלא לוקח אותה איתי.
מדוע? כי התחושה הזו, היא הכוח הממריץ אותי לא ליפול שוב בפח. ניתן לפתוח דף חדש ולשכוח את העבר, אבל מי ערב לי שלא אפול שוב?
אבל אם אקח איתי את תחושת ההחמצה, היא זו שתשמור עלי מהנפילה הבאה.
"תוקפו של החטא והרגשת האשמה והבושה שבאה לו בעטיו (=בגללו), נהפכים בקרבו של השב לכוח איתנים המושך את החוטא לזנק... שנות החטא נהפכות לכוח דחף עצום... האנרגיה של החטא מושכת כביכול כלפי מעלה" (על התשובה, עמ' 175).
** נסה למצוא בתוכך כאב על כשלון מסויים ובדוק האם הכאב הזה יכול לעבוד לטובתך ולהמריץ אותך לנהוג אחרת...
הרהורי תשובה הדרך המפתיעה להפוך כישלון לניצחון
רובנו מנסים לפתוח דף חדש כשאנחנו נכשלים, לנסות שוב. אבל אולי יש עוד דרך לנסות שוב?
אוהבים אוכל טוב? הצטרפו עכשיו לקבוצת הוואטסאפ שלנו