ש: סליחות הן חובה או מנהג?
ת: מנהג קבוע מחייב.
ש: האם עדיף לומר סליחות או ללמוד תורה באותו זמן?
ת: לומר סליחות, ולא לפרוש מן הציבור. חיד"א (ברכ"י תקפא סק"ו. שע"ת סק"א. כה"ח אות ז).
ש: ומי שחשקה נפשו בתורה?
ת: כנ"ל (מט"א שם יב).
ש: במשנה ברורה אומר שמי שהוא בעל תורה ויש לו לב ללמוד, יכול למנוע עצמו מלומר הרבה תחינות (שו"ע או"ח א ס"ק יב)?
ת: אלו תחינות שאדם מוסיף, כאן זה מנהג סליחות של כל עם ישראל.
ש: אולי איש על מחנהו ואיש על דגלו, איש על התורה ואיש על הסליחה?
ת: זמן תורה לחוד וזמן תפילה לחוד (שבת י ב. סדר היום עמ' נז). גם האר"י ז"ל היה מבטל לימודו בשביל סליחות (כה"ח תקפא אות טז).
ש: מה דין תלמיד ישיבה ספרדי שלומד בישיבה אשכנזית, שלא אומרים סליחות כל חודש אלול?
ת: יארגן ברשות ראש הישיבה מנין ספרדים. ואם לא ניתן, יאמר ביחידות.
ש: אפשר לאשכנזי לומר סליחות במנין ספרדי, או להיפך?
ת: כן. אבל בנוסח שלו, משום אל תטוש תורת אמך (מועד לכל חי סי' יא סעי' יט).
ש: מה הדין, שאם ספרדי קם חודש שלם כל לילה מוקדם, אז מפסיד תפילה ולימוד?
ת: זו שאלה אחרת. ודאי שתפילה קבועה יותר חשובה מסליחות וכן לימוד קבוע בישיבה. לכן הגר"ע יוסף פסק שאפשר לצמצם ליום שני וחמישי (שו"ת יחוה דעת ג מד. חזו"ע ימים נוראים עמ' ח), או יאמרו סליחות בצהריים (שו"ת יחוה דעת ד מו. חזו"ע ימים נוראים עמ' ו. כה"ח קלא כו-כז).
ש: יש לומר סליחות אחרי מנחה בגלל תדיר ואינו תדיר, תדיר קודם?
ת: אפשר גם לפני כן.
ש: בלית ברירה כגון חייל, אפשר לומר סליחות כל היום?
ת: כן. אך לכתחילה לא לפני חצות הלילה, אך בשעת הדחק גם זה אפשרי.
ש: מי שמתפלל ביחידות, מה אומר?
ת: הכל, חוץ מי"ג מידות, וגם חוץ מהסליחות בארמית. אך יכול לומר י"ג מידות בטעמי המקרא.
ש: בשעת הדחק גדולה כגון חייל, מה המינימום של סליחות?
ת: י"ג מידות עם אל ארך אפים או אל מלך. ואם יש עוד זמן, אז וידוי ונפילת אפים.
ש: מה העיקר בימי הסליחות?
ת: לעשות תשובה.
ש: סליחות הן חובה או מנהג?
ת: מנהג קבוע מחייב.
ש: האם עדיף לומר סליחות או ללמוד תורה באותו זמן?
ת: לומר סליחות, ולא לפרוש מן הציבור. חיד"א (ברכ"י תקפא סק"ו. שע"ת סק"א. כה"ח אות ז).
ש: ומי שחשקה נפשו בתורה?
ת: כנ"ל (מט"א שם יב).
ש: במשנה ברורה אומר שמי שהוא בעל תורה ויש לו לב ללמוד, יכול למנוע עצמו מלומר הרבה תחינות (שו"ע או"ח א ס"ק יב)?
ת: אלו תחינות שאדם מוסיף, כאן זה מנהג סליחות של כל עם ישראל.
ש: אולי איש על מחנהו ואיש על דגלו, איש על התורה ואיש על הסליחה?
ת: זמן תורה לחוד וזמן תפילה לחוד (שבת י ב. סדר היום עמ' נז). גם האר"י ז"ל היה מבטל לימודו בשביל סליחות (כה"ח תקפא אות טז).
ש: מה דין תלמיד ישיבה ספרדי שלומד בישיבה אשכנזית, שלא אומרים סליחות כל חודש אלול?
ת: יארגן ברשות ראש הישיבה מנין ספרדים. ואם לא ניתן, יאמר ביחידות.
ש: אפשר לאשכנזי לומר סליחות במנין ספרדי, או להיפך?
ת: כן. אבל בנוסח שלו, משום אל תטוש תורת אמך (מועד לכל חי סי' יא סעי' יט).
ש: מה הדין, שאם ספרדי קם חודש שלם כל לילה מוקדם, אז מפסיד תפילה ולימוד?
ת: זו שאלה אחרת. ודאי שתפילה קבועה יותר חשובה מסליחות וכן לימוד קבוע בישיבה. לכן הגר"ע יוסף פסק שאפשר לצמצם ליום שני וחמישי (שו"ת יחוה דעת ג מד. חזו"ע ימים נוראים עמ' ח), או יאמרו סליחות בצהריים (שו"ת יחוה דעת ד מו. חזו"ע ימים נוראים עמ' ו. כה"ח קלא כו-כז).
ש: יש לומר סליחות אחרי מנחה בגלל תדיר ואינו תדיר, תדיר קודם?
ת: אפשר גם לפני כן.
ש: בלית ברירה כגון חייל, אפשר לומר סליחות כל היום?
ת: כן. אך לכתחילה לא לפני חצות הלילה, אך בשעת הדחק גם זה אפשרי.
ש: מי שמתפלל ביחידות, מה אומר?
ת: הכל, חוץ מי"ג מידות, וגם חוץ מהסליחות בארמית. אך יכול לומר י"ג מידות בטעמי המקרא.
ש: בשעת הדחק גדולה כגון חייל, מה המינימום של סליחות?
ת: י"ג מידות עם אל ארך אפים או אל מלך. ואם יש עוד זמן, אז וידוי ונפילת אפים.
ש: מה העיקר בימי הסליחות?
ת: לעשות תשובה.