חדשות כיפה

הרב אבינר: האם אישה יכולה לפסוק הלכה?

האם מותר לאישה לפסוק הלכה? ומה בקשר לפרסום מאמרים הלכתיים? הרב אבינר מסביר

טלי סביר - סוכנות תצפית

טלי סביר - סוכנות תצפיתצילום: טלי סביר - סוכנות תצפית

שאלה: האם אישה יכולה לפסוק הלכה? שמעתי שהתפרסם פסק חדש שמותר.

תשובה: אין בזה שום חידוש, הרי נשים פסקו הלכות במשך כל הדורות. מן הדין, מי שיודע הלכה יכול לפסוק בענייני הלכה, ולא צריך לכך סמיכה (רמ"א יו"ד רמב, יד). ישנם רבנים רבים שאין להם סמיכה. כידוע, לחפץ חיים לא היתה סמיכה, עד שהיה לו בה צורך כדי לקבל ויזה, והג"ר חיים עוזר גורודזנסקי נתן לו. כתוב בפתחי תשובה (ח"מ ז סק"ה), שאף שאישה פסולה לדון, מ"מ אישה חכמה יכולה להורות הוראה.

כלומר, אישה שיודעת הלכה יכולה להדריך, וכך היה בכל הדורות. דבורה הייתה תלמידה חכמה. כתוב בבבא בתרא (קיט, ב): "בנות צלפחד חכמניות הן". ובגמרא מובא על ברוריה וילתא שהיו תלמידות חכמות. הג"ר עובדיה יוסף פסק בשו"ת יחוה דעת (ג, עב) שמצוה לקום מפני אשה חכמה בחכמת התורה. יש לקום לפני אשת חבר, ויש לקום לפני תלמידה חכמה (עיין כל המקורות שם).

כיצד ידעו לשאול את אותן נשים? באופן טבעי. כמו שידעו באופן טבעי שיש לשאול שאלות את הגר"מ פיינשטיין והג"ר אהרן קוטלר. נשים לא הלכו ללמוד בפסיקת הלכה אבל מתוך ההרגל שבביתן ידעו זאת. יש אפילו בדיחה על רב גאון שנכנס למטבח ואמר משהו על ענייני כשרות. אמרה לו הרבנית: "צא מהמטבח! אם נשמע לך לא נאכל כשר". נשים ידעו באופן טבעי מה ההלכה בתחומים מסויימים. רוב השאלות שרבנים מקבלים היום אינם עניינים חדשים, אלא עניינים שכבר נפסקו בספרים. בכל בית ספר לבנות ישנן תלמידות חכמות שמלמדות דינים והלכה לבנות, וזה לא דבר חדש.

כתב הג"ר משה פיינשטיין בשו"ת אגרות משה, (או"ח ד, מט) שבעיקרון אשה יכולה לקיים מצות ציצית, אבל הכל תלוי במגמה: "אבל פשוט שהוא רק בחשקה נפשה לקיים מצות אף כשלא נצטוותה, אבל מכיון שאינו לכוונה זו אלא מצד תורעמותה על השי"ת ועל תורתו אין זה מעשה מצוה כלל אלא אדרבה מעשה איסור שהאיסור דכפירה שחושבת דשייך שיהיה איזה חלוף בדיני התורה היא עושית גם במעשה שחמיר". בדומה לזה, כתב הג"ר פיינשטיין (שם יו"ד ב, מה) לגבי מינוי אשה כמשגיחה. הכל תלוי במגמה, האם העיקר הינו חיזוק התורה. גם לדבר מצווה, צריך כוונות טובות. עם ישראל רצו מלך, וקיימת מצוה למנות מלך. ברם, לא היו להם כוונות טובות, אלא רצון להיות ככל הגוים (שמואל א ח, כ. סנהדרין כ, ב).

בעבר נשים בלי חצוצרות ובלי תופים פסקו בענייני הלכה שנוגעים לחיים שלהן כגון כשרות, ענייני נשים וענייני חינוך. וגם היום יכול להיות שישנן נשים עם כוונות טובות, ויש להן לאן ללכת. במדרשת נשמת קיימת תוכנית יועצות הלכה. הן לא מקבלות סמיכה, אבל הן לומדות ומלמדות הלכה.

מה שאולי התחדש זה שיש אנשים שרוצים לעשות מזה חצוצרה ציבורית, אבל גם זה עשו בארצות הברית כבר מזמן, וזה נקרא "מהר"ת" ראשי תיבות: מנהיגה הלכתית רוחנית תורנית. בארץ אנחנו מפגרים תמיד עשר שנים אחרי הקלקול של ארצות הברית, אבל בסוף הם מגיעים לפה.

כי אם מדובר על תפקיד ציבורי לאשה, מרן הרב קוק כבר כתב שתי תשובות הלכתיות מפורטות בנדון על נשים ופוליטיקה (מאמרי הראיה 194-189), בהן הוא מבאר שזה בניגוד לצניעות לערבב את הנשים בחיים הציבוריים:

"הנה בדבר הדין אין לי מה להוסיף על דברי הרבנים שקדמוני. בתורה בנביאים ובכתובים, בהלכה ובאגדה, הננו שומעים קול אחד, שחובת עבודת הצבור הקבועה מוטלת היא על הגברים ש'האיש דרכו לכבש ואין האשה דרכה לכבש', ושתפקידים של משרה, של משפט ושל עדות, אינם שייכים לה, וכל כבודה היא פנימה. וההשתדלות למנוע את תערובות המינים בקבוצים היא כחוט חורז במהלך התורה בכללה. וממילא ודאי שנגד הדין היא כל התחדשות של הנהגה צבורית המביאה בהכרח לידי התערבות של המינים בהמון, בקבוצה ובמסבה אחת, במהלך החיים התדיריים של הכלל" (שם 189).

ולכן נשים פסקו הלכה במה שהן מבינות תמיד היו אבל בשקט ובצניעות. ומה שיש שרוצים לעשות רושם והצגה עם רעיון ה"מהר"ת", זה מנוגד לאופי של אנשי תורה, שהם אנשים ענווים ונחבאים אל הכלים, תלמידי חכמים וקל וחומר תלמידות חכמות.

עוד אין תגובות, היו הראשונים להגיב!
כתבו תגובה

המשך באמצעות

שכחתי סיסמה
אין לך שם משתמש באתר? צור חשבון

יצירת חשבון חדש

אני מאשר את תנאי השימוש באתר

אחד מרבי הקומות שנהרס צילום: דובר צה"ל

לא יודעים כיצד צה"ל בוחר את מטרות התקיפה בעזה? קצין באמ"ן מסביר

קרא עוד