כאשר מבררים על כשרותו של מאכל כלשהו, אנשים רבים נוטים להיתפס לסוגיה מרכזית אחת אותה הם מכירים, כגון: כשרות הבשר, חלב או בישולי עכו"ם, תוך שהם סבורים שאם הם מבררים עליה ומוודאים שהיא אינה קיימת במאכל זה - המאכל מותר.
משגיח כשרות ליום אחד
למעשה אכילת מאכלים שהוכנו במטבחים שאינם כשרים כמעט שאינה אפשרית, וגם כאשר על פניו חומרי הגלם שמהם מורכב האוכל נראים ככשרים ישנם חששות רבים: כשרות הכלים, נקיונם משאריות מאכלים שאינם כשרים, הוספת רטבים וחומרי עזר שאינם כשרים, מריחת התבניות בשומן מן החי, נקיון המאכלים מחרקים, ועוד סוגיות רבות שמי שאינו מצוי בעולם הכשרות לעיתים אינו מעלה כלל בדעתו.
כדי שיהיה אפשר לאכול מן הבישול במטבחים שאינם כשרים ביום יום צריך לשמש כ'משגיח כשרות' ליום אחד, להסתובב במטבח ולהכיר את הבעיות השונות שעלולות להיות בו, לוודא שהכלים וחומרי הגלם כשרים, להדליק את האש (לספרדים צריך גם להניח את התבשיל על האש, ולוודא שהטבח לא מוסיף תבלינים ומוצרים נוספים לאחר מכן למאכל בעת הבישול), ולפקח על הבישולים ככל משגיח כשרות מנוסה. מדובר בפעולה סבוכה שדורשת שליטה מלאה בשפה המדוברת על מנת לתקשר היטב עם עובדי המטבח ולהבין כיאות מהם חומרי הגלם שבהם משתמשים (ישנם מוצרים בעלי שמות דומים, אחד כשר והשני טרף). למי שאינו מנוסה בכך זו משימה כמעט בלתי אפשרית ולאחר הבנת היקף העבודה והטרחה הכרוכה בה רוב האנשים יעדיפו להימנע ממנה ולאכול ממאכלים שהביאו איתם או לבשל לעצמם.
מותר לאכול ירקות טריים
לדוגמא: רבים שואלים אותנו על אכילת 'ביצה קשה' בארוחת הבוקר, משום שעל פניו היא נראית כמוצר פשוט ללא בעיות כשרות. אך העובדה שהביצה בושלה על ידי גוי אוסרת את אכילתה כ'בישולי גויים', גם אם יהודי ידאג להדליק את האש אכילתה אסורה משום שהיא בושלה בכלים שאינם כשרים.
באופן חריג נציין שמותר לאכול ירקות טריים, ובתנאי שאין מדובר בירקות חריפים, חמוצים או מלוחים, ולא בירק עלים שטעון פיקוח מחרקים. כמו כן מעיקר הדין מותר לשתות קפה ללא חלב בכוס חד פעמית, מאבקת קפה או ממכונה הטוחנת פולי קפה. אך חלק מן הפוסקים אוסרים לאכול ולשתות במסעדה או חדר אוכל שאינו כשר משום 'מראית עין' (גם כשאין יהודים נוספים בסביבה), ועל כל אחד לברר את דעת רבו בעניין.